ביקורת ספרותית על האי הירוק, המקרר ואני מאת טוני הוקס
ספר בסדר

---

"יום אחד החיים יחלפו לך מול העיניים, תוודא שהם יהיו שווים צפייה", אמר אחד, חכם ולא ידוע.

בחור אחד בשם טוני הוקס יוצא לסיבוב סביב אירלנד בליווי מקרר.
למה? כי הוא לקה בתסמונת ה.ל.מ.ק.ט. (הולך לעשות משהו קצת טיפשי).*
אחד הגורמים להתפרצות הפתאומית של התסמונת אצל טוני הוקס קשור לבחור אחר ושמו נייג'ל ווקר.
הבחור הזה מסתמן גם הוא כחכם לא קטן באמרו: "יש שתי מילים שאני לא רוצה למצוא את עצמי אומר אותן בזקנתי, והן המילים 'אילו רק'. לכולנו יש "אילו רק" משלנו. אילו רק השקעתי יותר בלימודים, אילו רק המשכתי ללמוד נגינה בפסנתר, אילו רק דיברתי עם הנערה ההיא בתחנת האוטובוס, אילו רק לא דיברתי עם הנערה ההיא בתחנת האוטובוס..."

התסמונת תוקפת רבים וטובים וגורמת להם לעשות דברים מסוכנים, הזויים, משוגעים וכל מיני ...ים אחרים בדרגות שונות של קושי ודיביליות. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו, לפחות אחד, שלוקה בתסמונת הזאת. מטפסי הרים, רצי מרתון, קופצי בנג'י, מגדלי ציפורניים, אוכלי נקניקיות, מתנשקים ומתפשטים המוניים ועוד.

טוני הוקס תלה את ה'אשמה' להתפתחותה של התסמונת ב'אילו רק' החמקני הזה, וטען ש- "עליך לעשות כל מה שאתה יכול כדי לצמצם את הסיכויים שבזקנתך תידרש לומר 'אילו רק'."

ואני יצאתי למסע ההזוי וחסר-תכלית הזה יחד עם טוני הוקס.
מסע הכורסא שלי לא דרש התנשפויות והזעת יתר והיה מְלֻוֶּה במחשבה האם חיי יהיו שווים צפייה כשהם יחלפו לי מול העיניים יום אחד והאם לא אתעסק בזקנתי בכל החישובים והחשבונות של "אילו רק...אזי". הרי אפילו לא נסעתי לטיול אחרי הצבא וגם לא לירח דבש, ולא עשיתי שום אקסטרים (טוב, לא נעים להודות אבל למעט פעם אחת שניסיתי לעשות אייסקייט ושברתי את הרגל).
לבסוף הגעתי למסקנה שחיי מספיק טובים לי כפי שהם, ללא שום 'אילו רק'-ים.
יהיו בוודאי כאלה שירצו להקרין את סרט חייהם על גבי מסך טלוויזיה בהפרדה גבוהה (באנגלית צחה - full HD High-definition) ברזולוציה 1920 × 1080, ואני בהחלט מבינה לליבם, ובכל זאת אסתפק במקרן אנלוגי פּוּשְטי ולא ממותג בעל כושר הפרדה מינימלי וצפיפות נמוכה (לא אוהבת צפיפות...) וזאת משתי סיבות. א) כל מה ששֶׁלִּי הוא הכי טוב (מעין סיסמת חיי שמחסנת אותי בפני מחלת קַנָּאוּת שמאוד מדבקת לאחרונה והיא מחלה חשוכת מרפא), ו-(ב) יתכן מאוד שהדשא של השכן ירוק יותר אבל זה דורש השקעה ומאמץ שאין לי חשק להשקיע ולהתאמץ אותם.

אז מפה לשם לא אמרתי האם אהבתי את הספר. התשובה קצת מורכבת.
ברור שלא ציפיתי מספר בשם כזה ועם תקציר שכזה להיות "מסע תגליות שחושף את מעמקי נפשו של גבר אנגלי רווק" אלא יותר למופע קומי. נגיד, סטנד-אפ. ויחד עם זאת, לא לקחתי ברצינות את הבטחת התקציר לאחר הקריאה: "...למי שטרם הגיע לשם [לאירלנד], שירוץ לקנות כרטיס".
לפרקים צחקתי, לפרקים פיהקתי וגם לא מעט התעייפתי מהמסע שחזר על עצמו כמו תקליט שבור, וברגעים האלה הפעלתי פלייבק עם צחוק מוקלט, כזה שמוסיפים בסִיטְקוֹמים, במקומות שהייתי אמורה לצחוק אבל בלוטות הצחוק היו מותשות למשמע אותו סגנון בידורי שהלך ונשחק ככל שהסיפור התקדם.
אט-אט הליצנות איבדה מקסמה כמעט לגמרי ולא הצליחה לנתק אותי ממסע כורסא אחר שבו השתתפתי כל בוקר וכל ערב – מסע אימים של סכינאות ברחובות ישראל, והניגוד היה בולט וקשה לעיכול. יחד עם זאת, גם טוני הגיע למקומות אחדים בצפון אירלנד שבהם המבטא האנגלי שלו סיכן את חייו אבל הקטעים האלה הודחקו לשולי הסיפור והזרקור הופנה לפאבים הומי אירים שיכורים ועליזים וכל החבר'ה הטובים באמצע הדרך שאצו ורצו להסיע, לארח ובעיקר לְהַשְׁקוֹת את איש המקרר, וכמויות האלכוהול שהבחור שפך לתוך קיבתו היו יכולים להחזיק פאב ישראלי ממוצע במשך חודש לפחות.

מי יכול לאהוב את הספר הזה? אלה שטיילו באירלנד (קל וחומר ואדרבה – עשו ירח דבש באירלנד), אלה שאוהבים בירה-פאבים-שירה-של-שתויים-בציבור, אלה שאוהבים לתפוס טרמפים.

מי עלול לסבול מהספר הזה? אלה שלא טיילו באירלנד, אלה שלא מתכוונים לטייל באירלנד, אלה שלא אוהבים בירה-פאבים-שירה-של-שתויים-בציבור, אלה שלא אוהבים -קו נטוי- חוששים לתפוס טרמפים, אלה שיש להם רגישות לשפה עברית תקינה והם מפתחים תסמיני אלרגיה כששומעים "שתי לילות", "מכנסיים יפות", "אופניים חשמליות", "גרביים שחורות" –לוכסן- כל מה שמופיע בנספח להלן.

* המקור – פרויד, חלומות והלא-מודע, הופיע לראשונה ב- 1896.

רגעי פילוסופיית המקרר:

עמ' 182: "יש רגעים בחיים שבהם אתה חייב לרקוד כאילו איש אינו מסתכל בך"

עמ' 274: "ייתכן שאיננו מצפים לזה, אבל בחיי כולנו מגיע רגע שבו אנחנו חייבים לתפוס טרמפ, במובן הפיסי או בהשאלה. לא משנה כמה חשוב אתה, כמה עשיר או מוכשר, אם מכוניתך מתקלקלת אי-שם ואתה נאלץ לזקוף את אגודלך ולנסוע בטרמפ, מתחוור לך עד מהרה שאינך מחוסן מפני טעות ושאינך טוב יותר מזולתך. אתה זקוק לטוב לבו של הזולת שייקח אותך לחוף מבטחים."

עמ' 341: "בעשותנו משהו שאין בו שום טעם בכלל, אנחנו מבטלים את האפשרות של כישלון, מפני שבמובן מסוים, ככל שהמצב נהיה גרוע יותר, כך יהיה אפשר לראות אותו כהצלחה גדולה יותר."

הוצאת הקיבוץ המאוחד, לתשומת לבכם ולמען 'אילו רק הייתי עורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הייתי נמנעת מאוסף כה מרשים של שגיאות ועיוותי לשון'.

בבקשה. על לא דבר.

עמ' 21: להדגעם; עמ' 22: המקרים > המקררים; עמ' 23: סביר להניח שבעצם, שהוא...; עמ' 24: הכנות נאותות היו סותרות את רוח של הדברים; עמ' 31: ניסיון של שנים רבות עשה אותו מימון בהבלים הללו; עמ' 32: נוסע בטרמפים מסביב אירלנד עם מקרר; עמ' 37: הסתבר שמסעי המתוכנן משעע אותו למדי; עמ' 38: ואם לא אכפת לי לענות על לטלפון כשיצלצל; עמ' 42: ויתכן שהיה לי קל יותר אלמלא נכפתה עלי את הצפייה; עמ' 45: מפני שכאן היו כולם עסוקים בקניות או הלכנו לבנק; עמ' 49: "כן," השבתי, מאחר שכבר היותי ימן למדי בתגובה הזאת; עמ' 51: המולה אדירה קידמה את את התגלית; עמ' 63: וכל הנוף הכפר שנשטף זה עתה; עמ' 64: בכניסה לעיר הצטיינה בנמל קטן; עמ' 69: "כמה שילמתי תמורתו?", הוסיף הקצב; עמ' 72: הקטגטוריות; עמ' 73: מה אי-נוחות שנגרמה עקב כך / קוטרניות; עמ' 85: הקפה, הסוכר הוחלב; עמ' 98-99: הכישלון שלנו הניס בונוס; עמ' 122: אבל איכשהו היא נראתה ארכוה יותר; עמ' 128: "חיפשתי מתחת למקרר? שאל גארי; עמ' 129: אבל המשכנו בכל זאת לנסוע במסלול הה עד ש...; עמ' 130: ברו בורותנו לא ידענו כלל; עמ' 137: אם אנשים יוכלו תפוס אותך; עמ' 138: להצהיר על חיבתו העמיקה לנופים הכפריים; עמ' 149: החוף כאן ב...מצוין לגלשית גלים; עמ' 151: הבוקר השא עימו אכזבה; עמ' 156: נכונה לי אכזבה כשגילתי שלבשתי / לכל מי שנמצא במטחווי שמיעה; עמ' 172: הייתי באיצטדיון ומבלי וראיתי איך; עמ' 182: נגעה השמש השוקעת...במימיו של הנהר שפיכו להם בזרם יציב; עמ' 188: אבלכפי שהתגלגלו הדברים; עמ' 195: זה נראה נורא מסובך מאוד; עמ' 199: מקהלה של הסכמה אישרה את עמדתי של ברנדן; עמ' 205: אלה מכם שדברו ניסיון במטבחיהם של אנשים אחרים; עמ' 206: זאת לא יוכלתי להבין; עמ' 210: מבטא ג'ורדי של אזוו הטיין; עמ' 214: אם אני מעוניין לבוא לצפות בחזרה שלי המקהלה; עמ' 219: שאני נמצא שם אך ורק כדי למנוע את האחרים מפעילות ראויה לשבח; עמ' 220: בריאן היה שותף עם הוא למה שהלך והפך; עמ' 263: לצפות בכמה ידידים ומכרים שתויים שהמשפילים את עצמם; עמ' 274: תרם והקושי לגיבוש האופי; עמ' 293: נכנסתי למלון ש"וסטיימרס" הזמינו בשביל; עמ' 295: קוב היא דוגמה נהדרת לנמל ויקטוריאני שהחולש על אחד הנמלים הטבעיים; עמ' 306: באנת היה נורא כיף להתנשק איתה; עמ' 326: הוא השתופף והציף פנימה; עמ' 335: בשלב הזה לא ידעתי כלל לכך ש....; עמ' 336: וגם לא היו לי שום סיכוי; עמ' 343: מחות לארקלאו שוב חיפשתי טרמפ; עמ' 347: בדיוק כפי שעוזרים לאם שמטופלת בתינוק בעגלת טיול / איה המוני דורשי טובתי?; עמ' 352: וכעת הוא פנה אלי ג'ון בנפנוף נואש; עמ' 365: ידידים ודרושי טובתי; עמ' 367: עכשיו יכולתי לללכת לישון;

» ביקורות נוספות של פואנטה℗
» ביקורות נוספות על האי הירוק, המקרר ואני