מי שמכיר אותי יודע שהמחשבה על הודו יכולה לגרום לי לרעוד מזעזוע.
אינפוזיה של שתן לוריד כדי לרפא טיפוס הבטן נראה לי תמוה יותר מאנטיביוטיקה,
שלא לדבר על התנאי מחייה וזיהום האוויר לא מעבירים תחושת הבריאות וניקיון שהייתי רוצה להאמין שדרושה לרפואה.
אבל ההתעקשות של אחותי לדבר על היסודות של רפואה שבסיסה לפני אלפי השנים, רפואה שאינה מכילה פריטים ותוספים מן החי או כימקלים, תרופות טבעיות שלפיהן ריפאו כשלא היה מכשיר סיטי ורנטגן... תודו שזה נשמע חלומי!
בהודו הרפואה מתקדמת מאוד, ומשלבת על הרפואה העתיקה הזו בין השאר.
(תכלס כתבי הרפואה האורוודית של הודו קיימים יותר ממה זמן מבריאת העולם ע"פ הדת היהודית!)
ידעתי שאחותי תתאהב בספר (ספר אחר ממש לימד רפואה והיא מתעניינת יותר בהכנת תרופות) ואני מודה שלקחתי ממנו כמה דברים.
היתרונות: ישנו שאלון /סימון תסמינים שממלא הקורא וכך מגיע לתרופה לבעיה ממנה הוא סובל.
הספר מציע פתרון ותרופה לכמעט כל מחלה או בעיה בריאותית שכיחה.
הספר מדגיש קשר בין נפש לגוף. כמו כן זו רפואה שלמה אינה מבוססת על הויטמינים החיוניים מהחי.
החסרונות: ישראל זה לא הודו. אין כאן קוקוס הישר מהדוכן פירות הסמוך והרפואה העתיקה הזו מבוססת על השטח החקלאי העצום שיש בהודו והפירות שפשוט אין פה. כמו למשל הגזר העצום שיש להם שם לנו יש בדיחה כתומה לעומת הפאקינג גזר של הודו!
משמעות הסמלים בהודו אינה ממש סמלית בעיננו, לכן הזהב של הטבע, התכשיט של קרישנה- נוצות טווס - לא נראה לנו המערבים כמשהו עם ערך רפואי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
