הביקורת נכתבה ביום שלישי, 9 באוקטובר, 2012
ע"י דובה
ע"י דובה
אין דברים כאלו. לא קיימים יותר סופרים שמסוגלים לכתוב כך.
מעבר לתקופה ולעלילה הפתלתלה, חסרה לי כתיבה כזו. תיאורי רקע, דמויות, אפיונן המוגדש יותר ופחות.
אני מתגעגעת למשהו שהיה שם לפני שנולדתי ולא יחזור יותר.
מה יש לנו כעת? אדגר קרת? דן בראון? הם מצוינים, אבל הסיפורת הישנה שמכונה "הרומן הרומנטי" עולה עליהם בצורה ניכרת.
אם עוד מישהו ישאל אותי איזה ספר חדש אני ממליצה לו אני חושבת שאקח את הספר הזה עם כל משקלו ואמסור אותו למי שמסרב לקרוא משהו "לא עדכני" כל כך ומפסיד ספרות אחרת ושונה לגמרי ממה שהוא מכיר.
הנשים לא נאבקות על חייהן כמו בספר הזה. הגברים האכזרים לא נכתבו אלא כצל של ניקולס.
ספר עבה, מכוער, לא נוח, כתב קטן, בסביבות ה350 עמוד, שווה כל רגע.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
דובה
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
פינו, אני מחזירה אותו לחנות
המוכר התעקש שאקח אותו, אסיים לקרוא ואחזיר אם ארצה. התעקשתי לשחלם- 20 ש"ח. אחזיר אותו עם עוד אחד.
אני שמחה שהוא התעקש, יותר עבור אימי... אבל קראתי מיד אחריה. לרוב אני מזהה את הרעים מיד על ההתחלה, אבל מסכימה איתך- בנית הפסיכופת המטורף הזה לאט לאט היתה מיוחדת,היה כאן ניפוץ אשליות. |
|
|
panyola
(לפני 13 שנים)
היי דובין
כמה שאת צודקת, הספר של אניה סיטון אני שומרת עליו
מכל משמר פעם אחת אבד לי וקניתי בשנית, היום לא כותבים כאלה ספרים, כתיבה שונה לגמרי ממה שרגילים היום על התחכום והשטחיות. יש לה עוד ספר שנקרא הברקת או אבן הברקת. יש עוד הרבה ספרים כאלה ישנים יש לך כר נרחב לספק את אהבתך. כמה הערצתי בהתחלה את ניקולאס ואן רין אך ככל שמתגלגלת העלילה רואים שהוא פסיכופט מושלם, ארמונו הגדול נשרף ואמנדה וד"ר ג'ף חיים בפשטות ובצנעה באושר ואושר עד היום. מכנה י |
|
|
דובה
(לפני 13 שנים)
הרומן הרומנטי זה לא אשפה ספרותית לילדות חולמניות
זה לא "דימדומים", זה יכול להיות גם "הרוזן ממונטה כריסטו" או "כזב וכישוף", סיפורי אהבה נפלאים ובלתי נתפסים.
לגבי מצב העולם מול נשים אנחנו יכולות להתפלסף בפורומים, אבל אני מאוד אהבתי את הסופרת והסיפור עצמו, בו הגיבורה מתחילה כנערה תמימה שמעדיפה לקרוא על מעמד גבוה במקום לשחוט ולמרוט תרנגולת, לחבץ את החלב וכל מטלה אחרת שניתנה לנערה במעמדה, עוברת לאיזה אדון עם נכסים כשאין לה ניסיון בחיי החברה הגבוהה או עם גברים, בטח שלא שמוקים סאדיסטים, ושורדת את זה בתבונה. תמיד כיף לקרוא כאלו ספרים. |
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים)
דובי- את אומרת דבר והפוכו.
א. גם היום ברוב חלקי העולם הנשים הינן סוג ב' ,
ב. אם האשה בספר הזה נלחמת על זכויותיה בחברה שלה אז -דהיינו ,לא הבנתי זאת מהקריאה הראשונה . ג. בדר"כ -ספרות שכזאת שמכונה "הרומן הרומנטי"מקדשת את החלק "הלא שכלי" של הנשים בחייהן ובחברה . ד. אם את רוצה לקרוא ספרים ברוח הזאת ממליצה לך ספר שאני קוראת עכשיו "אינדיאני בהרווארד " ,צריך רק לחפש במקומות הנכונים . |
|
|
דובה
(לפני 13 שנים)
הפסד שלך
את לא יכולה להתמרמר מול ספרות כזו. זה כמו לומר שהתנ"ך שוביניסטי. היתה תקופה בהיסטוריה בה נשים היו סוג ב', צל. את אומרת שהספר בו יש גיבורה פועלת בחוכמה כספר שלא בשבילך? למה? אני נהנתי מהיצוג של הגברים הכוחנים והמתאכזרים מתוך אכזריות ונשים ללא זכויות שאפילו נאבקות על מקומם, מפני שהאישה הזו נלחמת על גורלה בעולם בו נשים הן כנועות ולא יותר מזה.
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים)
דובי -אז מה ?"תהיי יפה ותשתקי "??
אפילו עם יש לך שכל בקדקוד???!!!,סורי , לא מתאים לי ...
|
|
|
דובה
(לפני 13 שנים)
קיבלתי את זה בלי העטיפה הרשמית, אפור ומכוער אמיתי
אנקה היתה איתי, המוכר כל כך רצה שאקרא אותו שהציע לי אותו חינם וכשאסיים אחזיר. ותכלס הייתי מוחקת את העטיפה הזו כי זו גניבה מאתר שסרק.
הספר הוא התקופה המגניבה הזו שנשים עשירות עם שמלות פלצניות התכסו בכל מיני צעיפים מהמזרח וריכלו על החברות הכי טובות שלהן, ואדון אחוזה יפה מבחוץ ומכוער מבפנים, שמשיג כל מה שהוא רוצה כאילו מדובר בחפץ, ואישתו, שבתקופה בה נשים אמורות להיות יפות ולשתוק באמת יוצאת יפה ושוטקת אבל עם שכל בקודקוד. |
|
|
יעל
(לפני 13 שנים)
קנית אותי ב"עבה, מכוער ולא נוח"
והכריכה מהממת. מזכיר את רט מ"חלף עם הרוח"
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים)
דובי -מהי עלילת הספר ?
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים)
את רואה? היה שווה למרות ההתלבטות שלך.
את עושה לי חשק גם לקרוא. רק מתי, רבאק מתי?
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
