ביקורת ספרותית על סטונר מאת ג'ון ויליאמס
ספר מעולה

---

סטונר הוא אחד הספרים הטובים שקראתי. הוא ריגש אותי וגרם לי לחשוב מה יש בדמותו של סטונר שכל-כך אהבתי. קראתי כמה מהביקורות שנכתבו כאן על הספר הזה. לא פעם צוין שהסיפור " פשוט" ואולי זה קיסמו. אך אני לא רואה כאן פשטות במובן של חוסר מורכבות להפך, דמותו של סטונר אינה פשוטה וגם חיו לא. אבל היתה פשטות כביכול בדרך שבחר לנהל אותם. חוזקו ויציבותו נבעו מ"עמוד שדרה" איתן. הוא היה מחובר וכן לגמרי למי שהיה, למה שרצה. את חיו לא הובילו אשליות, גחמות, טרנדים וכיוצא באלה זה מה שיוצר את תחושת ה"פשטות" אך זה אופי נדיר ומרתק. סטונר לא יצא למלחמות (לא עבור עצמו ולא עבור הכלל). הוא גם לא ניסה לשנות את מהלכם של נסיבות חיו גם אם הכאיבו לו. הוא נטה לקבל את המציאות כפי שנוצרה סביבו, שום דבר לא נעלם מליבו ועיניו אך הוא בחר לא להתערב. אהבתו הגדולה הייתה ההוראה ולה התמסר בכל מאודו ללא פשרות גם כאשר ניסו להכשילו וליאש אותו. הסבילות העיקשת בה ניהל את חיו היא כמו הסבילות של אמא אדמה. ילדותו הייתה כבן יחיד להורים קשי יום שיגעו עצמם להוציא פרנסה מאדמה צחיחה שהלכה והתדלדלה משנה לשנה. ההתבוננות בטבע, המגע היום- יומי באדמה, העבודה הקשה והעוני הם שלימדו אותו לא לצפות ליותר מידי.הם שנתנו לו את הפרופורציות על מקומו ויכולתו בעולם. כך שגם אם הכאיבו לו אהוביו הוא לא התמוטט הוא ידע לסבול את כאבו מבלי לתת לזה יותר מידי כח . הוא ידע לעשות ויתורים כואבים מבלי לסטות מדרכו. חיו לא היו רעים אך גם לא פשוטים. הוא התמסר למה שאהב, ( הוראה ולמידה), עסק בזה כל חיו כאן לא התפשר ומכאן שאב את אושרו וסיפוקו עד כדי כך שלא ראה שום צורך לעשות שום שינוי. לא להחליף מקום, לא לנסות דברים אחרים לא לשנות כלום. החיבור הזה של סטונר לעצמו, העמידה אותו חשוף רגיש אך לא פגיע. היא אפשרה לו להתבונן בעיניים בהירות וצלולות בעולמו ובאנשים שסובבו אותו. לא הייתה בו שינאה , לא הייתה נקמנות. הוא לא עסק במניפולציות הוא ידע לאהוב וקיבל אנשים כפי שהיו. אני אהבתי את האיש הזה ומותו ריגש אותי למרות שהתאים כלכך לחיו. ספר לא פשוט מומלץ לאוהבי קריאה. נ.ב. אוהבת את התמונה שנבחרה לכריכה כל-כך מתאימה לסטונר שקשה לדמיין אותו אחרת.

» ביקורות נוספות של pen
» ביקורות נוספות על סטונר