תארו לעצמכם שיכולתם לבחור לדעת מראש מתי יהיה יום מותכם. המדענים היום עדיין לא הצליחו להמציא מכשיר כזה, אך גפלה המציא בגאוניותו הרבה עיר שבה כל התושבים יודעים את יום מותם. נשמע קצת מדכא? אולי. מצד שני לא קיימת עוד עיר בעולם שבה תוכלו לגשת ל"משרד לתכנון חיים" בו לוקחים בחשבון שבחמש השנים האחרונות תרצו לעשות שטויות, ויעזרו לכם לתכנן את חייכם כך שתספיקו להגשים את כל חלומותיכם לפני מותכם. בעיר הזאת אנשים באים מראש לבקר את הקבר של עצמם, ועושים חזרות גנרליות ללוויה שלהם כל שנה.
העלילה המרכזית עוקבת אחר דורה מאטר, תושבת העיר, מרגע פתיחת המעטפה עם התאריך הנקוב בגיל שמונה עשרה ואילך. בעוד שמשפחתה, חבריה מהתיכון ושאר האנשים סביבה נותנים לתאריך מותם להכתיב את חייהם, דורה נאבקת למצוא גישה קצת שונה לחיים . לדורה השנונה והעקשנית יש כישרון מיוחד ואהבה בלתי נדלית למוסיקה (אלטרנטיבית בעיקר) והיא יכולה להתאים לכל אדם שהיא פוגשת את השיר שמתאים רק לו. אהבתה הרבה למוסיקה היא המכתיבה את בחירותיה המרכזיות בחייה ולכל אורך הספר מוזכרים שמות הלהקות והשירים שדורה שומעת בראשה ברגע כזה או אחר. אתם לא חייבים לאהוב מוסיקה כדי להנות מהספר, אך האזנה לשירים המוזכרים תוך כדי הקריאה בהחלט מעצימה את החוויה. הספר היה יכול להיות מצוין גם בפני עצמו אך אין ספק שהמוסיקה שבו, שבאה לידי ביטוי באופן כה מוחשי , היא שהופכת אותו לייחודי באמת.
זהו ספרו הרביעי של אופיר טושה גפלה, וכל ספריו עוסקים במוות מזווית קצת אחרת. לא נתקלתי בסופר נוסף מלבדו שיכול לעסוק במוות באופן כה ציני וקליל. עם זאת ספריו מעלים שאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות רבות שתמשיכו להרהר בהן עוד הרבה אחרי סיום הספר. ספרו הראשון "עולם הסוף" מציע תשובה אלטרנטיבית ומשעשעת לשאלה "האם יש חיים אחר המוות", גם כן מומלץ ביותר.












