ביקורת ספרותית על ביום שהמוסיקה מתה מאת אופיר טושה גפלה (שין שין)

ביקורת ספרותית על ביום שהמוסיקה מתה מאת אופיר טושה גפלה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 בפברואר, 2011
ע"י שין שין

אופיר טושה גפלה ראוי לתואר הסופר בעל השם המוזר ביותר בעולם הספרות הישראלי. כבעל שם מוזר בעצמו הוא אינו חושש גם לבחור שמות מוזרים לגיבורי ספריו. והפעם אנו מתוודעים לדורה (בשורוק) מאטר, שפירוש שמה הוא,תנשמו עמוק... קרום המוח. כן, לא פחות!
ובכן, קרום המוח ידידתנו היא נערה יוצאת דופן בעיר יוצאת דופן במדינה בדיונית החייבת את כל קיומה למוחו הקודח של סופרנו.
באותה עיר, אינוביל שמה, אשר במדינת קרמדין, יודע כל תושב את תאריך מותו ויכול לתכננן את חייו בהתאם. גם העירייה האחראית של עיר זו מציעה שירותי תיכנון לכל דורש, טיול סביב העולם, תקליטנית לוויות ופסיכולוגית למי שמתקשה להתמודד עם גודל (או קוטן?) הבשורה.
רק דורה שלנו אינה יודעת את תאריך מותה, מצב בהחלט לא נעים לקרמנדינית מן המניין.
נשמע הזוי, מסקרן? בהחלט כן.
טושה גפלה ממשיך לדון באובססיביות בסוגיית המוות שהרי כפי שאומרת אחת הדמויות בספר, "לאורך ציר הזמן אנחנו רוב הזמן מתים..."(ציטוט חופשי). הבעיה היא שהדיון שלו במוות או בידיעת תאריך המוות וכיצד הוא משפיע על חיינו אינו תמיד עיקבי או מעניין.
הספר ארוך מדי, גדוש בפרטים וסיפורי משנה ואינו מצליח להתעלות לרמה של השאלה אותה הוא מציג.
יחד עם זאת, הוא מלא הברקות (תקליטנית הלוויות במימון העירייה, נו, בחיי!) ורעיונות מעניינים. אהבתי גם מאוד את שם הספר ואת הקישורים למוסיקה כפס הקול של החיים. טושה גפלה הוא ללא ספק סופר שונה ומקורי. ודי מרענן לפגוש את סגנונו המיוחד בעולם הספרות העברית הנדוש בדרך כלל.
ולסיכום, שווה לקרוא למרות האורך והרמה הבלתי אחידה.
נב1 אין בהוצאת "כתר" עורכים?
נב2 למה לכער את העטיפה היפהפיה עם הדימוי המקסים והרלבנטי של המטרונומים מאבן עם העיגול האדום המחריד המציין "מאת סופר עולם הסוף". אי אפשר לעשות את זה בצורה קצת יותר מעודנת? מה, אנחנו מפגרים?

26 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של שין שין
» ביקורות נוספות על ביום שהמוסיקה מתה

טוקבקים

+ הוסף תגובה

סופרקליפרג`ליסטיק	סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 12 שנים ו-9 חודשים) קראתי את הספר אבל עם כל ההסתייגויות שלך בביקורת, את הצלחת לעשות אותו אטרקטיבי יותר ממה שהוא, לטעמי. אחרי שקראתי את הביקורת שלך חשתי דגדוג לקרא ממנו שוב. ומסכימה לגבי הרעיונות. היה שווה בשבילם לקרא את הספר.
שין שין	שין שין (לפני 12 שנים ו-9 חודשים) קיסרית, תודה על הפירגון.
הקיסרית הילדותית	הקיסרית הילדותית (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
שוקולדה	שוקולדה (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) מחכה אצלי על המדף.... ולכן אקרא אותך לעומק בהמשך... מעדיפה לדעת כמה שפחות. נוטוב - שריטה קטנה ;). עוד אשוב.
שין שין	שין שין (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) באמת, איזה קטע!
נתי ק.	נתי ק. (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) מסכימה לגבי העיגול לא אהבתי במיוחד את הספר. אגב, דורה ברוסית, זו טיפשה:-)
שין שין	שין שין (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) תודה לכולכם:) מירב, אני מעריצה את טרחנותך, הטעות תוקנה.
קוראת הכל	קוראת הכל (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) קלעת בול לדעתי... "ספר ארוך מדי, גדוש בפרטים וסיפורי משנה ואינו מצליח להתעלות לרמה של השאלה אותה הוא מציג. יחד עם זאת, הוא מלא הברקות ורעיונות מעניינים". שני המשפטים האלה מתמצתים במדויק את דעתי על הספר. בסופו של דבר, למרות ההתפזרות, גם אני חושבת שהוא שווה קריאה.
חובב ספרות	חובב ספרות (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) בחודש האחרון הצלחת להפתיע אותנו כל פעם מחדש. יש לך את זה! תמשיכי לכתוב.
שין שין	שין שין (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) תודה על התיקון:)
מירב	מירב (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) סליחה על הטרחנות המסוימת דורה מאטר זה בעצם dura mother, שזה אחד מהקרומים המגינים על המח (מתוך שלושה) וזהו הקרום הקשה יותר. השם נבע מתרגום שגוי של המונח הערבי, והכוונה לאם הקשוחה או משו כזה, בניגוד ל"אם הרחומה" שהוא הקרום העדין והאחרון. קליפת המח זה "קורטקס". האמת שלא הייתי חושבת על זה אז יפה על האבחנה, פשוט למדתי על נושא המח לעומק (קצת יותר מדי...) אז רציתי רק לדייק.
הלל הזקן	הלל הזקן (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) כן... אנחנו מפגרים...:) אבל לא את, עם ביקורת כזו.