איימי בנדר

איימי בנדר

סופרת


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (62):
הרשימה החמה, מתוכננים, ספרים שאני מעוניין לקרא, הרשימה האינסופית-רוצה לקרוא, ספרים שאהבתי, ספרים שרוצה לקרוא, נשמע מעניין,, ספרים שלא אהבתי, מסקרן, רשימת הקריאה העתידית שלי, ספרים שתרגמתי, ספרים שאני רוצה לקרוא...., ספרים מעולים, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שמושכים את העין, מהאוניברסיטה, ספרים שקראתי, רוצה לקרוא :), עוד יבוא היום, עוד ...
1.
בפעם הראשונה זה קרה לרוז כשהיא בת תשע בדיוק. אמא אופה לכבודה עוגת יום הולדת, עוגת לימון, וכשרוז אוכלת ממנה מתרחש דבר פלאי: לא רק טעמה של העוגה הטרייה ממלא את פיה, אלא שהיא גם מסוגלת לטעום בכל נגיסה את רגשותיה הכמוסים ביותר של אמה. זוהי חוויה שממלאת אותה פחד גדול משום שטעמה של אמה – אישה שנראית שמחה, אנרגטית ומאושרת – הוא טעם של עצב, ייאוש, בדידות וכמיהה. מאותו הרגע עולמה של רוז נחשף בניגוד לרצונה לסודות, לחרדות ולתשוקות של כל מי שמכין את האוכל שהיא אוכלת: החל בבני משפחה (אב קרייריסט מנוכר, אם מסורה ואח גדול שתקן), דרך האופות והטבחיות במזנון בית הספר, וכלה בבעלי מחלבות ויצרני חמאת בוטנים שמוצריהם מגיעים לפיה בשגרת יומה כתלמידת בית ספר. רוז נאלצת להתבגר בצלה של רגישות חושית יוצאת דופן, ולדעת על הזולת הרבה מכפי שהיא רוצה לדעת. המבוגרים שסביבה בטוחים שיש לה הפרעות אכילה או סתם דמיון מפותח. היחיד שמאמין לטענותיה על כך שהעוגייה כועסת או שהגבינה עייפה, הוא ג'ורג', חברו הטוב והיחיד של אחיה הגדול ג'וזף. נוכחותו המרגיעה, המושכת והאוהבת ממלאת אותה בניצנים ראשונים של אהבה, וגם רומזת על מפתח לקריאת הספר כולו. כשג'ורג' מנסה להקל על רוז, הוא אומר: "זאת לא בעיה, זה נהדר, אולי תתרגלי לזה", ובכך פותח לנו אפשרות לראות ב"כישרון המיוחד" שלה – ובכישרונות המוזרים של שאר בני משפחתה - מטאפורה להתמודדות של היחיד מול העולם. כל שורה בספר הלירי הזה מעלה את התהייה איך מתמודד כל אדם, על ייחודו ופגמיו, עם העולם סביבו; והאם סבל וכאב הם תוצריו היחידים של המפגש בין פרט לחברה. "טעמה העצוב של עוגת הלימון" מגולל סיפור חניכה עצוב שממחיש, דרך חיבור חושני בין טעם לרגש, את הקושי שנובע מהשקיפוּת והפגיעוּת האנושית. איימי בנדר משלבת בעדינות בספרה בין ריאליזם לסוריאליזם, בין אהבה לדחייה, בין ארוטיקה למשפחתיוּת. עם צאתו טיפס הרומן לצמרת רבי-המכר בארצות הברית, וסימן את פריצת הדרך של בנדר. זהו ספר ראשון פרי עטה שמתורגם לעברית....


אם יש שילוב שתמיד יפתה אותי, הוא של קסם ואוכל.. מה יותר מפתה מזה? היו לי ציפיות גדולות מהספר הזה וקראתי אותו בשקיקה.. אז הוא לגמרי לא היה מה ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
כתוב טוב. היה לי קשה להניח אותו מהיד וגם גרם לי לחשוב איך המאכלים שאני מבשלת היו מורגשים ובכלל, על כל הדברים שאנחנו עושים ומשקיעים בהם את ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
(עלול להכיל ספוילרים)אל תבינו אותי לא נכון,אני שונאת לכתוב ביקורות שליליות ,אני מרגישה קוטרית.... במקרה הזה זה היה נצרך ....כלכך חבל,הרעיון ה... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
כיף של ספר. נקודת מבט מרעננת ומפתיעה על התבגרות של ילדה (ואז נערה ואישה) ודינמיקה משפחתית במשפחה לכאורה רגילה. הספר קולח, מעורר הזדהות עם ה... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
אבא דופק על דלת החדר שלי ונכנס. הוא מוסר לי ספר אחד ואומר: "אמא אמרה שתקראי." אני ילדה צייתנית, וגם באמצע קריאת ספר בן 950 עמודים בערך, ולכן לקח... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ