ביקורת ספרותית על אחרי החשכה מאת הרוקי מורקמי
ספר טוב

---

קשה לי. קשה לי לכתוב ביקורת על הספר הזה. קשה לי בגלל שאני כל כך אוהבת את מורקמי, אבל אני פשוט חייבת להוציא את זה.
הדבר שהכי הפריע לי בספר הוא התרגום. המתרגמת עשתה פה עבודה בינונית ומטה, ונראה כי הספר לא ממש עבר הגהה. נתקלתי בדי הרבה טעויות שמאוד הפריעו לי (כמו למשל המילה 'סווצ'ר' שהופיעה בתחילת הספר מספר פעמים, כמו גם טעויות בסיסיות בתחביר תקין של משפטים בעברית). גם אם נשים בצד את ה'פשלות' הנקודתיות פה ושם- בכלליות התחושה היא שהתרגום צולע.
וכעת לגופו של ספר; מורקמי פונה אלינו, הקוראים, כצופים בהשתלשלות האירועים מאחורי עדשת מצלמה. מעין רואים ולא נראים שכאלה בתוך הסצנות שבספר. זו נקודת מבט מעניינת, אף פעם לא נתקלתי בכזאת, וזה דווקא מצא חן בעיני.
הסיפור מותח ומסקרן, אבל קשה להתעלם מהתחושה המרה שמקבלים בסוף הספר. תחושה של חוסר פואנטה. הסיפור אינו מוביל לשום מקום, ונוצרת תחושה של החמצה.
לסיכום- מרקומי עושה בספר הזה 'טיזינג' לקורא ולוקח אותו למסע של מספר שעות בטוקיו, דרך כמה אנשים שסיפוריהם מצטלבים בדרך כלשהי.הוא מפסיק את הסיפור באמצע, אולי בגלל שהבוקר הגיע, השמש זרחה והוא פשוט ממש חייב לרוץ??

» ביקורות נוספות של יעל
» ביקורות נוספות על אחרי החשכה