ביקורת ספרותית על כלאדם מאת פיליפ רות
ספר בסדר

---

המוות מחכה לכולנו .המוות והחיים בספר הזה הנם של גבר מערבי ,לבן, אוניברסלי.גבר שהתחתן שלוש פעמיים ,בגד בנשותיו אין ספור,שני בניו מנישואיו הראשוניים בזים לו ואינם סולחים על בגידתו באמם ,נותרה לו בתו האהובה והנאהבת מנישואיו השניים. עשה קריירה נאותה בתחום הפרסום .

בעשור השישי והשביעי של חייו -הגוף ובעיקר הלב מתחילים לבגוד בו והוא עובר סדרת ניתוחים -צנתורים.

ומה יש לו בסוף ימיו ?-תחושת אי שייכות ,בדידות,חוסר יכולת ליהנות מהדברים הקטנים של היומיום וגם מהדברים שמביאים מזור לנפש .הוא בודד כגבר,כאיש בלי משפחה ,כאב -בלי אהבת ילדיו,כיתום מהוריו ,וכחבר -שעמיתיו לעבודה נפטרים בזה אחר זה .

הוא מודע לטעויות שעשה בחלק מחייו -{בגידתו באשתו השנייה המסורה ,התועלתנית,בדוגמנית חסרת אישיות ויכולת תפקודית} ואשר בגינו הוא משלם בבדידותו.הולך לניתוח שגרתי -לבדו מנוכח הנסיבות שממנו אינו קם .

רות' -מנסה לצייר את התנהלותו,מחשבותיו ותלישותו של הגבר הממוצע הלבן בתרבות המערבית- בדעיכתו האטית לקראת מותו.אבל רות' נכשל -הוא לא הולך עד הסוף .המוות יפה מדי,הבדידות סינתטית ,והחיים סתמיים מדי בטקסט .

מי שחווה מוות של יקיר לו יודע וחש שמשמעות החיים מורכבת יותר לגבי מי שהולך למות ,ולגבי מי שנשאר מאחור .
שההתמודדות עם החוסר,האין -היא כאובה ,מייסרת את הנפש גם לאחר ימים ,חודשים ושנים רבות .

אם רות' כתב זאת מנהמת ליבו כמייצג גבר לבן של התרבות המערבית בסוף ימיו -אז צריך רק לבכות ולהרגיש מיואש על הניכור ,הבדידות וחוסר הטעם שמחכה לנו מעבר לפינה .

אבל אני מאמינה ,ויודעת שאין זה כך .
ישנה אהבה גדולה שם,יש תמיכה רצופה וללא סייג ביקיר שהולך למותו,ישנם את הדברים -המחוות הקטנות והגדולות במודע ובלא מודע שעוטפים אותו ,ישנם את ההנאות הקטנות, הצחוקים והחיוכים ,וישנו גם את התסכול השקט ,החוסר אונים שאין מה לעשות ,זאת דרך חד -סטירית בשבילו ובשביל אלו שנותרים בחיים .

ספרו של רות' -תוצר ספרותי שאמור להתחכך במשמעות החיים והמוות -ולא משאיר מאחוריו שום חווית קריאה ספרותית ופילוסופית.

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על כלאדם