אל הספר ״זכרון דברים״ של יעקוב שבתאי הגעתי במקרה, איכשהוא הספר הזה חמק ממני. זה לא פלא, ספרות עברית איננה ״כוס התה״ שלי ובמשך השנים בכלל התמקדתי בספרות מקצועית בעיקר בנושאים הקשורים לטאי צי ורפואה סינית.
השנה לכבוד שבוע הספר ראיינו סופרים לגבי עשרת הספרים ״שהשפיעו״ עליהם והספר הזה ללא עוררין הופיע אצל מרבית הכותבים כמשפיע.
זהו הרומן הראשון של יעקוב שבתאי וזה מה שהוא כתב על הכריכה האחורית של הספר: "סיפוריהם של צזאר, ישראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה, של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטיבי סבוך של עלילה , שבו העבר ש״ברקע״ נדחק כל העת ״לחזית״. ״
הספר זכרון דברים הוא אחד הספרים העבריים המרשימים ביותר שאני קראתי. הספר כתוב כמשיכת קולמוס אחת ללא חלוקה לפרקים ובצורתו ובסגנון מזכיר במקצת את ספר הקלאסיקה האמריקנית ״בדרכים״ של ג׳ק קראוק שגם הוא נכתב כמגילה אחת, אלה שאצל קראוק אין אפילו סימני פיסוק.
יעקוב שבתאי תיאר את הספר כנכתב ״בקפריזה קלה״ אבל מי שכותב ספר כזה הוא גאון של מילים, משפטים ופסקאות. נאמר על שבתאי שלכל משפט הוא היה מכין מספר גרסאות ובוחר בינהן. זה ניכר בספר, כל משפט שלעצמו הוא ״מושלם״ ומעלה, כי אצל שבתאי מושלם זאת רק ההתחלה. הוא מתחיל בשיא שלו ואז מגביר...
הספר איננו קל לקריאה, הוא מחייב מצב נפשי מיוחד. אתרע מזלי ואת הספר התחלתי לקרוא בתל אביב וסיימתי באמסטרדם מה שהקל על הקריאה. זכרון דברים יונק מתל אביב ובקלות יכולתי לדמיין את תל אביב מתוך התיאורים ולמען הגילוי הנאות ויסלחו לי הצפוניים שאני חי איתם בעשור האחרון, תל אביב היא העיר האהובה עליי עוד מהיותי ילד.
הספר הוא סיפור של התפוררות, התפוררות של: אידאולוגיות, ערכים ונורמות. החברה מתפוררת ואיתה העיר וכל יושביה נמצאים בתהליך מואץ של הרס. מבחינה זאת יגידו שזכרון דברים הוא ספר קודר מאוד ואחרים יגידו ספר ריאליסטי מאוד על הפער הבלתי נתפס בין מה שרצינו להיות או מה שאנו חושבים שהננו לבין מה ״שבאמת״ אנחנו. גיבורי הספר, גולדמן צזאר וישראל נעים במעגלים של הרס עצמי המוביל לחידלון פיזי נפשי או שניהם גם יחד. ביד אומן רגישה ובטוחה שם שבתאי מראה מול חברה מתפוררת על מעגלי הנקמנות, צרות העיין, חשבונאות לא נפסקת והתחושה המתמדת של עליבות הקיום שבה.
אני מניח שחלק מכם כבר קרא בעבר את הספר ולדעתי כדאי לחזור אליו שוב, לאלו שלא קראו מומלץ לנסות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
