ביקורת ספרותית על תישאר קרוב מאת הרלן קובן
ספר בסדר

---

פתחתי את המקרר, הוא היה ריק לגמרי למעט, עצם בלתי מזוהה שנראה לי הכי קרוב לגופה של חולדה ופחית בירה אחרונה, הראש שלי איים להתפוצץ מעודף שתייה וידעתי שהפחית האחרונה הזאת היא הדבר היחיד שיעמיד אותי על הרגליים, נשכבתי על הספה המסמורטטת שלי ובכוחתיי האחרונים, פתחתי את הספר של הרלן קובן....
חבריי "הספרותיים" הזהירו אותי מהסדרה הזאת בטענה "מרגישים מלוכלכים אחרי שקוראים את הספרים הללו". אני חייב להתוודות שמאז ימי ביל קרטר, רינגו, פאט קים וקרן אקס שלוש, לא קראתי ספרים כאלו, או יותר נכון חשבתי שמדובר בספרים כאלו.
אבל זהו, זה ממש לא כך, מדובר בספר מעניין, מותח, שבעיקר לקראת סופו נקרא בנשימה אחת. הרלן קובן, שאינני בטוח שזהו שמו האמיתי, אבל הוא יהודי שגיבוריו הם יהודים, יודע לכתוב ספרות מתח בצורה קולחת מעניינת ולא פחות מקצוענית מגיבורו של הספר. בטוח שלא מדובר בסוגה של פרוזה עילית, אבל "וו גיב א דאם". הספר הזה מספק לקוראיו דקות יקרות של הנאה, מתח ובריחה נוחה מן המציאות. אני לא חושב שהספר מתיימר להשאיר סוג של משקע או מחשבה אצל הקורא ולא בטוח שהוא מסוג הספרים שיצלחו את מבחן הזמן, אבל אני מעריך את היכולות של הסופר שספריו נקראים כנראה עלי ידי מליונים ברחבים העולם.

» ביקורות נוספות של gilc
» ביקורות נוספות על תישאר קרוב