"כמו רעל סיסטמי חלחל לו הכעס בינינו, פעפע דרך העור ומשם לנימים הקטנים, שהובילו אותו לתוך הוורידים, והיישר אל הלב. אבל גם הלב איננו יכול לנקות רעלים חזקים כמו כעס של אבא מוטרף חרדות שמתיז אותו לכל עבר, אפילו אל ילדיו הקטנים: אליך, שהיית תינוק בן שנתיים כשכל זה קרה, ואליך, שראיתי אותך יוצא מהרחם אחרי שבע שנים ובכיתי כמו ילד.
כן, באמת ובתמים אין בי כל חרטה על שהלכתי למלחמה, ואינני מייחד ולו שמץ מחשבה למה שהיה יכול לקרות לולא הלכתי אליה. אני חושב שהשנים הקשות שלאחריה עשו אותי איש טוב יותר. אני בטוח שההתמודדות עם הקשיים הגדולים חישלה ועשתה אותי קשוב יותר, רך יותר וגמיש יותר. ופעם אמרתי לנגה והתכוונתי לכל מילה, שאם מישהו היה מציע לי לאפס את ההיסטוריה ולהחזיר אותי מהמלחמה בדיוק כפי שנכנסתי אליה, אינני חושב שהייתי קונה את העסקה. רק על דבר אחד אני מצר, והוא חותך בבשרי כאילו קרה רק אתמול על אף שחלפו כל כך הרבה שנים: על הפגיעה שפגעו כעסי בכם ובקשר שלנו."
בספר מדהים זה מתאר יורם עשת את מה שזוכר ממלחמת יום כיפור אליה יצא כאיש צעיר בתחילת דרכו בגיל 23, חסון, חזק ואמיץ, משאיר מאחוריו חיים מלאי עניין, תקוות ושאיפות, אישה וילד בן פחות משנתיים. הספר מתאר את את זוועות המלחמה שראה יורם בימים המעטים שהיה בה (הספיקו ימים בודדים של ממש), את פציעתו האנושה, ואת סיפור התאוששותו שלו ושל משפחתו.
הספר מדבר מרבדים שונים, ובקולות רבים.
יש את סיפור פציעתו בכ-6 קולות של אנשים שראו את הארוע, החובש, החברים שלו, הרופא המופלא (דר אברם אלירז) שהציל את חייו בהחלטה מטורפת של ל"בזבז" על אדם שנראה שכבר אין לו סיכוי את כל שארית האינפוזיות שהיו לו, ואח"כ פגישתם המקרית המרגשת עד דמעות של רופא זה אמו של יורם.
יש את הסיפור המרכזי כביכול של יורם שנכתבים בקולו שלו מהימים הרחוקים ההם ב-73, כשהיה חצי שנה בבית חולים. כמעט יום ביומה מתוארת תקופה זאת עם ההתגברויות הקטנות שלו, הצעדים הראשונים, שחזור יכולות מוטוריקה בסיסיות, הסתרת חוסר יכולתו לכתוב ולקרוא, ושחזור יכולות אלה בעבודה עיקשת ואינסופית.
מתוארים המוני אנשים נפלאים שעובדים את עבודת הקודש שלהם בבתי חולים ועוזרים לאנשים להשתקם מפציעותיהם כשהשיקום נראה בלתי אפשרי ממש.
לאורך כל הסיפור זרועים תיאורים קצרים של רגשות ומחשבות והתגברויות שעמדו בפני אשתו - מותירים את הקורה פעורי פה לנוכח כנות האמירות שנחשפת בהם. אין זה מפתיע שאישה הרגישה את מה שהרגישה - אך הייתי המומה מכך שנבחר לתעד מחשבות אלה ללא כל התייפייפות לאחר שנים.
מתוארים קשיים רבים שהמשפחה של שני האנשים הכה צעירים נתקלת בהם, כשעולמם כמעט חרב כהנפת יד הגורל.
הסופר רחוק מאוד מלהיות סלחן לעצמו, הוא קשוח נורא, כמו שניתן לראות מהקטע הראשון שהבאתי. הוא לוקח על עצמו כל אשמה אפשרית שהיה יכול רק לקחת על עצמו בדרכו. על שלא הציל אנשים שנראו לו הרוגים בימי המלחמה, שהרג חייל אויב, הוא מחשיב עצמו אב נוראי ובלתי נסבל למרות שקל לראות מתיאורים אחרים המבצבצים בספר בצניעות רבה שהיה אב נפלא לילדיו. שנים הוא הולך מתייסר על הדברים שחווה. שנים אין לו עם מי לחלוק את הדברים.
הספר חד מאוד. הוא מדבר רבות על הדברים שמאחורי הקלעים. על ההפרדה הדקה בין דיבור עם אדם, לדיבור עליו בנוכחותו ( איך שהרופאים התייחסו אליו בבית חולים ), על ההכרח או האפשרות המטורפת שלא להרוג את חיילי האויב כשאינם מהווים סכנה מידית ( איזו שוחרות שלום מחוסרת גבולות כמעט לאור מה שקרה, או בכלל). בספר אין האשמות ואין כעס. אין כל כעס על חיילי אויב ( בצורה מאוד מאוד מובהקת ).
כביכול המסר החיצוני של הספר הוא התמודדותו חסרת הפשרות מול נכותו, התגברותו על כל הקשיים ומעבר הדרך הבלתי אפשרית שעשה מאדם משותק עם מוח לא מתפקד, אדם שלא זכר פעולות חשבון בסיסיות, ועד היותו דוקטור לגיאולוגיה ופרופסור מן המניין באוניברסיטה הפתוחה. המלחמה בקשיי היומיום והדרך שעשה בשיניים ממש על מנת להתגבר על הקשיים.
אך מטרתו שלו בספר זה היא מוצהרת והיא אחרת. הוא מפנה את הספר לבנו הבכור שספג את השינוי שקרה למשפחתם בגילו הצעיר, ושלפי מילותיו של הסופר לא הצליח לבנות איתו קשר קרוב. כי לא מצא כלים. כי לא מצא מילים לספר את חייו ורגשותיו. מטרתו בספר זה היא בנניית גשר בינו לבין משפחתו הקרובה שתשמע מה קרה לו, ולהיפתח אליהם - דבר שלאורך כל חייו לא עשה.
הוא כותב במבטים מאותם חודשים ראשונים, ואז חמש, שבע, עשר שנים, וכך הלאה עד הימים שלנו.
אין ספק שהאדם גיבור. גיבור במובן הרחב של התגברות יומיומית, דבקות במטרות חייו, יכולת לראות גם את הדרך ולא רק את המטרה.
בספר זה מצאתי הכל - סיפור חיים מרתק של איש מרתק, אהבת הארץ ואנשיה, אהבה וצורך לכתוב את האמת בצניעות, ביקורת עצמית וכללית ( אך ללא כל יומרנות ), שפה מדהימה ועשירה מאוד, ועוד ועוד.. ( מאוד בא לי להוסיף את תיאורי הטבע הישראלי והאהבה אליו, אך ברור לי שזה החלק התפל בסיפור, ממש טיפה בים, אולי רק מטאפורה של השיקום לטיפוס הרים).
מומלץ מאוד מאוד, למי המעוניין לקרוא ספר ביוגרפי מרתק.
ואם בא לכם לראות מי האיש - הנה התמונה -
http://www.keter-books.co.il/product_author?c0=13462
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
