ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 בפברואר, 2014
ע"י ג'ניה
ע"י ג'ניה
ספר מעולה! נהניתי ממנו מאוד. זה היה לי שילוב מרתק של סיפורי מתח עם כתיבה איכותית, המשלבת תצפית פסיכולוגית מרתקת על הדמויות, לצד אירוניה והומור, רגישות, התחשבות ומה לא...
קודם כל, שאם יש אנשים שנרתעים מסגנון הסיפור הקצר - אני כנראה אוהבת אותו מאוד. לא ידעתי את זה על עצמי - אבל עקבתי אחר דוגמאות ( סיפורים מבריקים של סומרסט מואם, החשיפה המועטה לג'ק לונדון שהותירה אותי פעורת פה, "דירה עם כניסה בחצר" של יהושוע קנס ( שהיה אחד ההכי מבריקים שקראתי באותה תקופה ), וכן, חייבים להודות, גם אתגר קרת ( שעל-אף הנאתי הגדולה ממנו, דווקא כאן ברור לי שזאת ספרות מתיימרת).. וזה עוד לפני שאזכר בסיפורים ברוסית שהתמוגגתי עליהם תקופה) - ואכן לדעתי זה ז'אנר מדליק ביותר. הסגנון לא מאפשר לסופר להביא את סיפוריו למצב של מריחת עמודים, השתעממות הקורא, תיאורים מיותרים.. הסגנון דורש מהסופר להיות קצר וקולע, חד בתיאוריו ואבחונו.. אין ספק - פרדיננד פון שיראך עושה זאת בצורה מצוינת.
עם זאת יש לי כמה הסתייגויות לספר - כולם באותו נושא.. קשה לי עם העובדה שאלה סיפורים אמתיים מהחיים, בפרט שמבחינת המצב של מערכת המשפט בגרמניה, מהווים בעיניו של פון שיראך פרט שאמור בצורה כזאת או אחרת לייצג את הכל. קשה לי עם הטענה שאם לרוצח יש נסיבות פסיכולוגיות מקלות, אז בגרמניה של היום יוציאו אותו זכאי, שיוותרו בבית משפט לזונה אומללה והומלס.. ככה היה יכול להראות עולם מושלם - אבל חששני, שלא כך הוא העולם שלנו.. ברור לי שאין מקום לפקפק בסיפורים שהוא מתאר אותם כסיפורים מהחיים - אך עם זאת הסלחנות המשפטים שמובאת פה בדוגמאות נראית מאוד לא אמינה בעיני - בטח ובטח עם אנשים "קרים" ופדנטים כמו הגרמנים...
הבעיה הנוספת שלי - שהיא בעצם לא בעיה, אלא יותר נונסנס, תוך כדי הקריאה, הוא שבחלק מהסיפורים היה לי מאוד קשה לשכנע את עצמי שהם אמיתיים - זה היה כל כך טרנטינו מתועד.. הסיפור הקורע "קערית התה של טנטה" - שהוא ממש תיעוד של פושעים אינפנטילים, אלימים מאוד ואינפנטילים אפילו יותר, כמו באיזו קומדיה איכותית.. הומור שחור במיטבו. כך גם הסיפור "מזל" - עם תיאור פירוק הגופה.. קורע לב אם לדמיין שזה אמיתי, אך כל כך קשה לשכנע את עצמי שזאת לא פשוט סאטירה מטורפת והומור שחור ללא גבול. אני חושבת שגם הסיפור הראשון פנר על האיש השקט והנעים הזה שיום אחד פשוט לא החזיק מעמד יותר, וביצע רצח נוראי, גם הוא לא חסר אירוניה וסרקזם..
לצד סיפורים אלה יש סיפורים מאוד עצובים, ממש קורעי לב - "הצ'לו" ( על אח ואחות, עם האהבה הגדולה שהייתה ביניהם, והחיים ההפכפכים שלהם), האתיופי ( על האיש שלא הצליח להשתלב בחברה מערבית, אך היה מציאה של ממש בשביל האוכלוסיה המקומית באתיופיה אליה הגיע). יש גם סתם סיפורים מבריקים שגורמים לקורע לעקוב בדקדוק אחרי הפרטים הקטנים - כמו ה-Summertime, הגנה עצמית ( גאוני לגמרי ), ועוד.. סיפור "הקוץ" על האיש שהשתגע בגלל שהיה מבודד עם אותה יצירת אומנות תמימה שנים רבות - והמחשבות על החולניות הפוטנציאלית שתמונה בחשיפה "לא מבוקרת" לאומנות..
מאוד אהבתי את הספר. מאוד נהניתי מהחדות, ההברקות, התיאורים המדויקים כל כך של הדמויות, חקירת כל דמות ודמות לקורות חייה אחורה, למניעים שלה, להיבטים המוסריים של התנהגותה..
רק משפט הפתיחה שווה המון בעיני "המציאות שאנו יכולים לדבר עליה היא לעולם לא המציאות כשלעצמה" - אני כל כך מזדהה עם המשפט הזה.
אביא עוד משפט ממשפטים הרבים שאהבתי בספר:
"נאומי הסיכום הגדולים בבתי משפט הם נחלתן של המאות הקודמות. הגרמנים אינם אוהבים עוד פתוס, כבר היה להם די והותר ממנו."
מומלץ בחום, ללא ספק.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
מצטרפת להמלצתך החמה.
ואם את מתעניינת בסיפורים קצרים אז יש לי בדף רשימה של נובלות וסיפורים קצרים מומלצים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
גם אני אהבתי אותו מאד.
ושלא כמוך לא הטלתי ספק באמיתות הסיפורים. אולי טיפה makeup וסומק, ממש קצת...
|
|
|
ג'ניה
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, רץ.
|
|
|
ג'ניה
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, חמוטל.
אני קוראת מאוד לאט, וכשמוסיפים על זה בעיית ריכוז טבעית שיש לי, ועייפות בערב, ספרים יכולים לקחת לי כחודש בלי בעיה. בנוסף ברור לי כבר שאני לחלוטין לא מתייחסת בספר לעלילה - אני מחפשת את האבחנות החדות, משפטי הפנינה, לחוות את הדמויות מבפנים, והפואנטה של המסר.. עם ובלי קשר דווקא סיפורים קצרים נותנים סוג של "סיפוק מיידי"..
|
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
סקירה ממש טובה ומעניינת מאוד
|
|
|
חמוטל
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
כתבת מאוד יפה! אני לא אוהבת ספרים של סיפורים קצרים, ואני אומרת את זה בצער. הם לא בשביל האיטיות שלי - זה רק מתחיל וכבר נגמר לי, ואז צריך להתחיל לכונן יחסים עם אחד חדש.. אבל אני יודעת שאני מפסידה המון בגלל זה.
|
|
|
ג'ניה
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, סוריקטה. זה מאוד מאוד מחמיא, במיוחד ממך.
דווקא הפעם, כל כך נהניתי מהספר - ניסיתי לתמצת את התובנות - אבל (אולי בגלל ריבוי הסיפורים) הן מאוד חמקמקות..
עם זאת, ולמרות שאני לא מצליחה למצוא מילים שיוכיחו זאת, בעיני הוא מיוחד ומקסים. |
|
|
סוריקטה
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
אני מאד אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת.
גם אני אוהבת סיפורים קצרים. אנסה לקרוא אותו.
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
