ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שני, 23 באוגוסט, 2010
ע"י Dark Spell
ע"י Dark Spell
לוליטה - אם פעם המילה השרתה בי אסוציאציה לקסם, הרגשה חופשית ומרעננת. כעת, לא נותר מזה אלא אפר וניכור.
קריאת הספר הייתה אחת החוויות הספרותיות היותר מייסרות שנאלצתי "לסבול". הספר אמנם כתוב הייטב, בשפה רמה (וכזה לא מוצאים כל יום)! אך בעיני הוא התגלה כלא יותר מסלט מילים מייגע - כתיבה גבוה בספרים זה דבר אחד, אבל נוסח (לו נזקקתי נואשות כאן) זה כבר משהו אחר לגמרי...
הומברט {כלומברט [כנזכר בכתוב]} - לא נוצר חיבור בינינו, לא היה את ה"קליק", אפילו לא זיק של ניצוץ. לא נרקמה אותה הזדהות-בלתי-נמנעת-לאותו-פדופיל-בה' הידיעה - שתרתי אחריה בסקרנות וציפייה כמעט בלתי מרוסנים - אשר לא מעטים דיברו עליה ורבים ניסו להילחם בה ללא הצלחה.
כנראה שלא נועדנו להיות, אחרי שצלחתי את מחציתו, הרומן בינינו נגמר...
כנראה שנאבוקוב לא בישבילי.
אולי בהזדמנות אחרת?
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Dark Spell
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
מה אני חושבת עליה?
לא קראתי את הספר עד סופו בשביל שאוכל "לשפוט אותה כראוי". אבל לפי קווים כללים, מדובר בנערה בתחילת גיל ההתבגרות, ללא דמות אב ממשית (לא ממש זוכרת מה היה מוזכר בנושא). אם נוקשה/אגואיסטית - שהייתה מוכנה לזרוק אותה לפנימייה רק בשביך שלא תפריעה לה בחיי האהבה.. הספר גם כתוב "מנקודת מבטו של הומברט", ואת דמותה של לוליטה הוא מעביר לפי השקפתו - אנחנו לא באמת יודעים מה עובר עליה: מעשה קונדס מטופש מצידה של לוליטה הומברט יכול היה לפשר כפלירט.. שוב, לא קראתי עד הסוף בשביל לגבש דעה בנוגע ללוליטה (לאומת הומברט ש"צלבתי" עוד לפני שפתחתי את הספר...).
|
|
|
לוליטה
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
אם הומברט עורר
סלידה או חוסר הזדהות המטרה של הספר עשתה את שלה.
מה את חשבת על לוליטה? |
|
|
אנקה
(לפני 15 שנים ו-1 חודשים)
אוהבת את הכנות שלך.
אם היית מתחילה להזדהות עם הומברט הומברט
הייתי מתחילה לדאוג. |
|
|
לא חשוב שמות
(לפני 15 שנים ו-1 חודשים)
זו הצרה עם הקדמות;
לעתים הן גומרות לקורא להרגיש חובה מוסרית להתחבר ולהקשר לדמות מסוימת, בלי לדעת שאולי כך יתרחש תהליך הפוך. אני, כמוך, לא צלחתי קריאה בפעם הראשונה. הגעתי עד סוף החלק הראשון, ופרשתי. אמנם כתוב היטב, אך הרעיון שלעצמו מנע ממני העמקה. בקריאה השנייה, אחרי דילוג על ההקדמה ואחרי ששכחתי כמובן שאני אמור להזדהות עם הומברט, הספר היה הרבה יותר קל לקריאה ויותר מהנה ומועיל. נסי אותו שוב עוד כמה חודשים, לא תתאכזבי, ותשכחי לגמרי מהקדמות.
אל תזנחי את נאבוקוב בשם לוליטה, לא ולא. סופר מוכשר שכמותו המאה ה-20 לא ידעה עוד בתקופתו. נסי לקרוא את "ייאוש", זה הספר, אני ערב לכך. |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
