״אחרית פולחן״-<mark>אירסה סיגורדרדוטיר</mark>

הוצאת כנרת זמורה ביתן
350 דף

חוץ משמות שוברי שיניים של שמות משפחה, ערים ורחובות, הכל נהדר ומותח.
אני חושבת שלא אחדד את האיסלנדית שלי בקרוב.

ת׳ורה גודמונסדוטיר, עו״ד ואמא חד הורית לשני ילדים בני 16 ו-6, מקבלת שיחה מאמיליה גונטליב מגרמניה שמבקשת ממנה לחקור על מותו של בנה הרלד, סטודנט לתואר שני באיסלנד שהגיע בחילופי סטודנטים מגרמניה. היא ובעלה מתלוננים שהמש

אכזבה היא רגש בעייתי. בדרך כלל היא תוצאה של ציפייה שאינה מתממשת. וציפייה היא משהו שאינך יכול להימנע ממנו: אתה מצפה על בסיס חוויות שחווית, במיוחד אם היו טובות.

התחלתי לקרוא את הספר הזה עם ציפיות, שנבנו על חוויות שסופרים סקנדינביים (איסלנד מוגדרת סקנדינבית?) אחרים בנו: אהבתי את סטיג לרסון בספרי המילניום השוודי, אהבתי את יו נסבו באדום החזה הנורבגי, אהבתי למדי את ספריו של פטר הוג הדני, כמובן אסטריד

אינני נוהג לקרוא ספרי פשע....הם לא כל כך מעניינים אותי. איסלנד, לעומת זאת, עניינה אותי מאד. לפני כשלוש שנים עסקתי בה קצרות במהלך עבודתי. מקום מסקרן מבחינה פוליטית, חברתית וכלכלית והסטוריה כמעט מכושפת. גם זכורה לי פגישה עם שנים מאזרחיה, גבר ואישה, שהתברכו בעיניים בגוון כחול עמוק מסנוור שכמותו לא ראיתי מאודי.....אז לאחר שנים שהספר הזה העלה אבק על מדף הספרים ולכבוד היום האחרון של החג הראשון של סוכו

ספר חביב מאוד, נהניתי לקרא לאו דווקא בגלל בניית המתח עד לגילוי הרוצח, וגם לאו דווקא בגלל הגיבורה שהיא כמו שאני אוהבת- אשה רגילה, עם בעיות בבית, עם רגשות אנושיים וארציים

הספר עניין אותי דווקא בגלל הפן ההיסטורי של איסלנד.
הרי בינינו- מי בכלל מכיר את ההסטוריה הקדמונית של איסלנד? אז זהו שזה באמת מרתק, כל עניין ציד המכשפות והמאגיה השחורה שהיתה קיימת באירופה בתקופה הרחוקה ההיא (המאה ה 15 אם אני זוכר

אם כתיבה מנדרינית (סינית) על כל תוויה מסובכת ללימוד. איסלנדית תהייה המתסכלת להיגוי עם כל עיצוריה. (בספר יש לא מעט דוגמאות "שוברות" לשון).

זהו ספר מרתק המביא איתו משב רוח ספרותית מרעננת של מתח מקורי רווי מיסטיות ומסתורין אפלים.
ספר בעל עלילת מתח מסוג קצת שונה, המתרחשת במקום "טרי וחדש" ששום יד ספרותית לא הספיקה לחרוש ולטחון. הנשקפת מנקודת מבט לא טיפוסית - של אלה שדווקא אין להם יותר מידי רקע בתח