אני לא מבינה מה עבר בראש של הסופרת כשהיא כתבה את הספר!
העלילה הייתה דומה להליכה בערפל סמיך - הכול נראה מטושטש וכבד. הדברים היחידים שנראו מתוכו, בהם אפשר היה להתמך, תמיד התפוגגו. - כך בעלילה, כל פרט שהעלה עניין וסקרנות להתפתחות כלשהי, הסופרת פשוט חתכה וזרקה!
הספר ריק מתוכן ממשי ורובו מבוסס על תאורי מצב שוליים וחסרי טעם שלא מפסיקים לחזור על עצמם, כמו: קריאה, צפייה בטלוויזיה, אכילת טוסטים, נקניקיות (וכמה נקניקיות?!), שינה, חוסר מעש וכיוצא בזה.
הדבר שהכי ריתק אותי בספר – וזאת לא מחמאה – זה המשפט שניתן לקריאה משני הכיוונים: מי דופק קפוד ים.
הדברים שהכי הטרידו אותי, הם: המעשה של האב בגורים, היחסים של הבן לאמא... והילד עצמו!
הספר לא עורר בי שום דבר חיובי! הוא הביא עימו רק ניכור תהומי, סלידה, מיאוס והמון כעס – הוא כנראה ממש לא בשבילי!
לא ממליצה!!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
