ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 9 בנובמבר, 2009
ע"י ורד
ע"י ורד
דחיתי את קריאת הספר הזה במשך שנים בגלל שהנושא עורר בי דחייה, לא קרץ לי לקרוא על פדופיל, אבל הבנתי שאני חייבת בגלל הביקורות המדהימות.
עכשיו, אחרי שסיימתי אותו, אני מורידה את הכובע ומצהירה בלב שלם: מדובר ביצירת מופת ספרותית שאין דומה לה, שעוסקת בצורה מחוננת במסתרי נפש האדם, על כל קשת רגשותיו ובראשן תשוקה אובססיבית.
מלבד הכתיבה המדהימה והציורית השואבת את הקורא לתוכה, הנושא הבעייתי והטעון במחלוקת הוא שעושה את הספר לכל כך חזק ועוצמתי, לכל אורכו מתקיים מעין מאבק פנימי של הקורא לא להזדהות עם הגיבור בשל סטייתו הפדופילית והעוול שהוא גורם ללוליטה, אך זהו קרב אבוד מראש,
אנחנו נישבים בקסם כתיבתו של נאבוקוב ולכן בקסמו של הומברט, מזדהים מבינים וסולחים, ולכן מרגישים אשמים-
וזו סערת הרגשות שהספר בונה ויוצר בנו ומשאיר אותנו להתמודד מולה, גם הרבה לאחר סיום קריאתו..
24 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שין שין
(לפני 14 שנים ו-9 חודשים)
גם ב"ייאוש" נבוקוב יוצר דמות דומה
שווה לקרוא ולהשוות. אין ספק, האיש גאון.
|
|
|
נולי
(לפני 14 שנים ו-9 חודשים)
מרתק...
גם הבקורת, גם הטוקבקים.
|
|
|
(לפני 14 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת יפה.למרות שאני לא הצלחתי להוציא רגש של סליחה.אבל אין ספק שיש רמה עצומה של עומק בדמויות ואפשר להסתכל לנפשות ישר בעין.
|
|
|
תום
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
לא רק סמינריון בפסיכולוגיה
בעיני גם משפטים.
כמו שכתבת (ורד), ואת צודקת לגמרי, הומברט-הומברט, שואב אותנו לעולם של הזדהות מעורבת באשמה. למרות הנושא 'המזוויע' ולמרות כל העיווט המחשבתי כשמדובר בפדופיליה, אנחנו לא מסוגלים להישאר בעמדת 'האמפטיה' ונכנסים, כמעט כולם, לעמדת 'ההזדהות'. זאת הגאונות שלו, זה המוסר שלו. והסמינריון במשפטים יכול להיות על 'השיפוט המוסרי' הנכון בעניינים כגון אלו. אם אני זוכרת נכון, כל הספר הוא למעשה לעורך הדין של הומברט, לא? זה יכול להיות ממש מעניין. |
|
|
רוזי
(לפני 15 שנים ו-10 חודשים)
השראה לסמינריון לא ממומש
כשסיימתי אותו בפעם הראשונה, הייתי בחיפושי נושא לסמינריון שלי בפסיכולוגיה. במקביל אליו קראתי את טראומה והחלמה של גודית לואיס הרמן (חובה! מצמרר ומדהים), היא עוסקת שם בין היתר בהזדהות עם התוקף, מה שקורה לנו בזמן הקריאה ברומן הסוחף והכובש הזה. הצעתי למנחה שלי שהוא מטפל קוגניטיבי התנהגותי לבחון בסמינר את העיוותים הקוגניטביים אצל פדופילים ואפשרויות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפדופיליה, אך הוא גנז את התלהבותי בכך ש"פדופיליה זו לא כוס התה שלו". חבל. אותי זה עדיין מעניין...
|
|
|
ורד
(לפני 15 שנים ו-11 חודשים)
חבל..
כי בסופו של דבר, אם זה לא היה ברור, אני שמחה שקראתי אותו, ואני חושבת שהוא אחד הספרים הכי טובים שקראתי אי פעם..
|
|
|
קוראת
(לפני 15 שנים ו-11 חודשים)
את כתבת מהרהורי ליבי.
לא קראתי את הספר, אני לא יכולה, בגלל הנושא.
|
24 הקוראים שאהבו את הביקורת
