ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 11 בינואר, 2023
ע"י Pulp_Fiction
ע"י Pulp_Fiction
אני חייב את קריאת הספר הזה למאיר שליו. באמת. עת שקראתי את 'פונטנלה' שלו שוב, נזכרתי בימים רחוקים של ילדותי. אי שם בתחילת שנות ה-90 היו פעמים שבמקום תכנית הבידור השבועית, בערבי שישי שידרו זמר עברי (טוב, גם רבקה מיכאלי צריכה לנוח לפעמים). אם לא מספיק הקונספט המוזר כשלעצמו, התחושה הייתה שקברניטי הערוץ (היחיד) ליקטו לתכנית את הפזמונים המשעממים והתפלים ביותר שיכלו למצוא, כאילו כדי להתעלל כמה שיותר בצופים המסכנים שלא הצטיידו מבעוד מועד במכשיר וידאו או לא השכילו להתחבר לכבלים הפיראטיים. נראה שהייתה בזה מידה מסוימת של סדיזם. לאחר התכנית כבר לא היה צורך בסמל השנוא הזה של הילד והילדה עם הקו האלכסוני עליהם שהיה מופיע בצד העליון של המסך בסרט של יום שישי, כמו שלא היה צורך בסרט עצמו. הילדים כבר גם ככה נרדמו על הספה הרבה לפני כן יחד עם הוריהם כשהם כולם נזכרים בערגה בסרט הערבי של אחר הצהריים.
הרגשתי עם שליו כמתואר לעיל.'פונטנלה' גרם לי לסבל אמתי. אין שם באמת סיפור, רק אוסף אנקדוטות בשפה "של פעם" בקטע של הומור(?). בהתחלה היה נחמד - נוסטלגיה והכל, אך די מהר שבעתי וכל ה"אפופה" ו"אמומה" הזה תחילו לעלות לי על העצבים. עייפתי מהכתיבה הטרחנית עם הסממנים המיסטיים ההזויים. כן, כאילו שאנשים עם אותו שם משפחה ללא קרבה נושאים את אותן התכונות גם אם הם נולדו מעבר לים ((Yeah, right). אני מסתכל לפעמים על קרובים מדרגה ראשונה ולא מאמין שאנחנו בכלל חולקים את אותם הגנים... והניסיון המגוחך להקנות לכל הגריאטריה הזו קטע "מגניב" על ידי מיניותה של בתו של המספר. גיב מי א ברייק, כמו שאומרים.
בקיצור, הייתי חייב ריבאונד דחוף ולאחר ניסיון לא מוצלח עם וולבק, הגעתי למופת הזה. וכמה שהוא היה טוב!
מסופר בו על מרקו פוֹג, סטודנט צעיר ויתום, שאמו נספתה בתאונת דרכים ואביו כמו שסיפרו לו, מת גם הוא עוד לפני לידתו. מי שגידל אותו בעיקר זה הדוד ויקטור, איש נהדר, אך דל באמצעים. כשהוא מאבד גם את ויקטור , נעלם העוגן האחרון בחייו ופוג מובל ללא שליטה לכיוונים שונים כעלה נידף ברוח. הוא חי מחוץ למוסכמות, כאילו נילחם במציאות, במה שנקרא "החיים האמתיים". הוא עסוק בהתבוננות, בחוסר מעש לכאורה, ספרים משמשים לו כמפלט וחוף מבטחים. אגב אוסטר מתאר נהדר את אותם הימים, חסרי התכלית כביכול, ימים ללא עשייה. אהבתי במיוחד את המחשבות שקופצות לראש במצבים כאלה. מהר מאוד הסטודנט המבריק איבד את כל רכושו, מתדרדר לרחוב וההנאה שלנו מהקריאה ממשיכה אף ביתר שאת כשאנו מועברים לסנטרל פארק שבלב ניו יורק, שם מרקו פוג מתגורר בחודשים הבאים.
אולם, הוא לא היה שורד שם אילולא אנשים טובים באמצע הדרך, שהצילו אותו ובראשם בחורה בשם קיטי וו, הנהדרת. קיטי הופכת לאהובתו של פוג בהמשך ובזכותה הוא מצליח לחוש שוב את טעם החיים.
אך אין מדובר בסיפור אהבה בנאלי ולא קיטי לבדה סוללת את המשך הקיום עבור מרקו. זקן עיוור ואמיד בשם אֶפינג מחפש מין משרת – מבדר עבור עצמו תמורת 50 דולר לשבוע ומגורים. אפינג הוא סבא אקסצנטרי ,בלתי צפוי והזוי . אחרי שהוא מתעלל קצת בפוג(לא בקטע רע מדי), הוא מושיב אותו שיכתוב את קורות חייו.
אלה חיים לא רגילים כלל, כל מה שאפינג מספר לו משאיר את פוג די המום. אפינג ששם משפחתו האמתי הוא בארבר,מספר לו שהוא עומד למות בקרוב ומצווה עליו למצוא את בנו, שאף לא יודע על קיומו ולתת לו את העותק המלא של קורות חייו אחרי מותו.
בארבר הבן הוא טיפוס לא רגיל כלל וכלל בעצמו ואט אט מתחיל פוג לגלות שהמפגש בינו לבין בארבר זה אינו מקרי... מצפה לו חתיכת הרפתקה שדומה לרכבת הרים.
הספר הזה פשוט זורם בקלות, מזמין ולא נתקע בשום מקום. זה רומן על התבגרות, על משמעות החיים, על גיבוש זהות, על אבדן ועל אושר, על אהבה ועל כפיות טובה. אוסטר תווה סיפור אחד בתוך משנהו ומתקבלת עלילה רב מימדית מרתקת, המערבת כמה דורות וסיפורי משנה. מין ספר בתוך ספר בתוך ספר. את מי הקריאה בו לא הזכירה לי... אסוציאטיבית עלו בי הולדן קולפילד, וונטנבה של מורקמי, בקטעים אחרים זה התחבר לי לג'ורג' אורוול ב'דפוק וזרוק'.
אחרי 1,2,3,4 הכושל שלו, ידעתי שמתישהו אצטרך לתת צ'אנס נוסף לאוסטר קשישא. וזה השתלם בגדול. 'ארמון הירח' הוא פשוט ליגה אחרת. אולי מה שהוסיף להרגשה הזו, זה שאחרי 'פונטנלה' הייתי מעט פחות שיפוטי, טיפה יותר פתוח, בדומה לאותם צופים בילדותי שכבר היו בדוּדה ל"סיבה למסיבה". כאמור העלילה מתרחשת כאילו בכמה תקופות בו זמנית, אך הסיפור המרכזי קורה אי שם בין סוף שנות ה-60 לתחילת שנות ה-70 וישנה התייחסות לאירועים היסטוריים של אותה התקופה והם נקשרים לתוך העלילה, מה שאופייני מאוד לאוסטר. בכל מקרה, משפט הפתיחה לרומן ייכנס לפנתיאון של עשרת הגדולים: "זה היה בקיץ שבו דרכה לראשונה רגל אדם על הירח"...
36 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מוש
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מה, מה?
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אתם מממש אכולי שנאה עצמית.
|
|
|
מוש
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מסכים. מסכים. מסכים עם אשריקו, על שלו. בול!
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
Asheriko, תודה רבה.
העניין הוא שאת שליו אני לא מסוגל לקרוא. לא היה אף שלב שהתלהבתי ממנו.ניסיתי את 'גינת בר' ולא זרם כלל. גם את פונטנלה נטשתי בשלבים מוקדמים. לאחר שבאתר כה שיבחו אותו, חשבתי שאולי פספסתי משהו - גם זה קורה ולפעמים כשאני שב לספרים שלא הלך לי איתם בפעם הראשונה אני מאוד נהנה בקריאה חוזרת. אך פונטנלה לאחר כמה שנים העיק עליי בדיוק בכמו בפעם הראשונה.
את אוסטר לא ממש הכרתי עד לספר הזה(פרט ל-1234, הלא מייצג). לכן, הנוסחה שלו לא ידועה לי עדיין, אבל ייתכן והצדק איתך. בכל אופן, 'ארמון הירח' היה הרבה יותר טוב בעיניי מהספרים של שליו. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אני קראתי את כל הרומנים של שלו וכמובן גינת בר. פרט לאל תספר לאחיך, כולם נהדרים ונושקים
למופת.
מבחינתי, מאיר שלו הוא הראשון בטובים בכותבי המקור. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לא קראתי הרבה ממאיר שלו, אבל "גינת בר" שלו מצויין.
|
|
|
asheriko
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כל מילה על שליו
מסכים עם פאלפ לגבי שליו וספריו (שחצי מרעיונותיהם "גנובים" - לדוגמה כל ה- "כתיבה הכפרית" של שליו מבוססת על כתביו של קנוט האמזון ...). הוא טרחן ומתיש ומצוין לבני 18 שלא יודעים ספרות מה היא. אני מה שאני חושב על שליו כתבתי בביקורת שלי ל- יונה ונער הגרוטסקי.
לגבי אוסטר - לא כל כך מסכים. בעיני גם אוסטר הוא מעיין סוג של "מאיר שליו", במובן הזה שכל בן 18 שיקרא לראשונה ספר שלהם יתלהב מאוד מהפורמט. אני למשל מאוד התלהבתי מארמון הירח סביב אותם הזמנים שבהם התלהבתי מרומן רוסי (של שליו). אלו ספרים טובים, שכתובים לפי נוסחה. אותה נוסחה. אבל אחרי שאתה קורא את ספריו האחרים של אוסטר - לוויתן, מר ורטיגו, מוזיקת המקרה, לילות ברוקלין וכו' אתה כבר פחות מתלהב, ולא בגלל שהם פחות טובים. להפך - שלושת הראשונים שציינתי טובים בהרבה מארמון הירח, העניין הוא שהנוסחה של אוסטר מתחילה להעיק. ואותו הדבר, ביתר שאת לגבי שליו. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה, רץ
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה זשל"ב, האמת לא קראתי את מר ורטיגו
אבל ראיתי הצגה. אין לי הרבה ניסיון עם אוסטר, אמשיך מכאן לקרוא ממנו יותר.
|
|
|
רץ
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יופי של ביקורת
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אליו קצת פחות התחברתי אבל מאוד מאוד אהבתי את מר ורטיגו ומוסיקת המקרה.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
חני תודה.
אני בהחלט אנסה עוד מאוסטר. חוששני שעם שליו גמרתי.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יש הרבה תחומים שגם אני במיעוט, זאבי;)
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
Yaelhar, תודה רבה
אני מניח שאנחנו אלה שיוצרים את המציאות של עצמנו בכל תחום. אני משער שבחלק השני של תגובתך ענית פחות לי ויותר למורי וחן?
בכל אופן, בגדול אני מסכים, אם כי כמו בכל תחום יש גם בספרים יצירות שנחשבות אלמותיות ואיכותיות. לא אוהב להביא דוגמאות, אך אי אפשר לשים את נונו מעל באך, גם אם אנחנו לא מתחברים למוזיקה קלאסית בכלל ויותר נהנים מ-k-pop. |
|
|
חני
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יעל מאוד מסכימה אתך
הקורא בורא את "הספר טוב" שלו. פאלפ יש לו כמה ספרים שהמיסו אותי לגמרי. את האחרון נטשתי גם. אם אהבת את זה תנסה את הראשונים שכתב. אלמותיים ממש. |
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
פאלפ זה בסדר גמור, כמו בלא מעט דברים אחרים, גם בתחום הזה אני במיעוט ;)
|
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
קראתי כמה ספרים של אוסטר (לא את זה)
לא סבלתי ולא התפעלתי.הם היו "בסדר" כזה. אני מבינה מה שאתה אומר על שליו. אני אוהבת את כתיבת (חוץ מ"רומן רוסי" ו"עשיו") אבל יכולה להבין את מי שהטקסט הזה לא מדבר אליו ומזכיר לו רק זמנים משמימים. "ספר טוב" אינו יכול להיות מוסכם. הוא לא יכול לעמוד בראש, להיות יותר טוב מספר טוב אחר. "ספר טוב" דורש קורא שיחוש אותו ויתמוסס. כלומר - הקורא בורא את ה"ספר הטוב" שלו. לא פוליצר, לא נובל. לא הוצאת ספרים קטנה ואיכותית. רק הקורא. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה, חני
מבין אותך מאוד. כי זה קרה גם לי עם אוסטר.
אבל אשכרה נזכרתי בכל הטוב הזה של ימי שישי של פעם כשקראתי את שליו :-)) |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה, חני
מבין אותך מאוד. כי זה קרה גם לי עם אוסטר.
אבל אשכרה נזכרתי בכל הטוב הזה של ימי שישי של פעם כשקראתי את שליו :-)) |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
עמיחי, תודה. דוקא את
שמעתי הוא אחד המפורסמים שלו.
גם אני מתכוון לקרוא עוד ממנו |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כרמלה, תודה לך.
אני מקווה שתהני ממנו לפחות כמוני.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
Ranran, תודה
לאט לאט, יש הרבה סופרים טובים
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
זאבי, תודה
אני נראה לי גמרתי עם שליו. גם גינת בר לא זרם לי. אני מעדיף ספרים מנייר, פחות מתחבר לדיגיטלי
|
|
|
חני
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אמרתי לך שהוא מופת!
אני נכבשתי בקסמו. ואיזה סקירה יפה מלאה בכל טוב.אפילו סרט ערבי באותה נשימה על ריבקלה. עדיין אפשר להסתכל בערגה עם הכל. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
חן, מ'זתומרת מי מחליט? את כבר יודעת שזה אני.
|
|
|
חן
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מורי מי מחליט מהם ספרים ראויים לקריאה?
כל אחד שאקרא מה שהוא אוהב , כל אחד והטעם שלו . |
|
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה, פאלפ.
כבר מזמן לא קראתי ספר של אוסטר. הייתה תקופה שבה קראתי אותו לא מעט. תוך כמה שנים קראתי שבעה-שמונה שלו. די הרבה בשבילי. רובם היו טובים. יש לי בבית עוד שלושה ספרים שלו שלא קראתי, ו"ארמון הירח" ביניהם :-) |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כשאני קורא פה את התגובות, עולה בי תחושה כאילו החברים פה לא באמת קראו את
הספרים הראויים.
|
|
|
כרמלה
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
פאלפי, יופי של סקירה. תודה
הספר ממתין לי . אנסה לקדמו. פונטנלה - בסדר מבחינתי. לא יותר ולא פחות. |
|
|
Ranran
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
סקירה יפה, עדיין לא קראתי את אוסטר.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
סקירה יפה, תודה לך.
לגבי שלו, פונטנלה הוא הספר היחיד שטרם קראתי מכל הרומאנים הקלאסיים שלו, וגם יומו יגיע. אגב, הוא היה מגיע מזמן אבל עידן הספרים הדיגיטליים, שמתאים לי כמו כפפה ליד, גרם לדחיית הקריאה בחלק ניכר מספרי הפרינט שלי… |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אכן, סנטו, ספר טוב.
בזכותו אחפש ספרים נוספים של אוסטר.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה, ראובן
|
|
|
משה
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
שקראתי לפני מעל 20 שנים נשאר איתי הרבה זמן, מהטובים של אוסטר.
|
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
נשמע מעניין
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כן, פרפר
זה ספר שאתה תתחבר, יש לי הרגשה חזקה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
התיאור של הספר לא נראה כמו משהו שאני יכול להתחבר אליו, בייחוד אם הוא מעורר אסוציאציות להולדן קולפילד :-|
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אלא שזה לא ספר פנטזיה.
זה משהו אחר, לא ברור בכלל(אנחנו מדברים על שליו,כן?).
|
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
הבנתי.
לא הבנתי מה הבעיה בפנטזיה בספר... איך מסיטי יכול להיות הזוי? בספר משולבת פנטזיה וזה ככל הקטע של פנטזיה... |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מורי, לגבי אוסטר מסכים בתכלית.
לגבי שליו... נו אתה יודע.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כן סקאט יקרה .
אבל לא הצלחתי לסחוב עד הסוף.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ספר נפלא באמת ויחד עם מוסיקת המקרה הם סגנים למר ורטיגו.
פונטנלה ושאר ששת הרומנים הראשונים של שלו הם מלאכת מחשבת. |
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אז בסוף החלטת לתת צ;אנס נוסף לשלו?
לי ספריו של שלו קוסמים. לגבי הפנטזיה- מה רע בזה? לא בכול דבר יש היגיון אז הקטע עם שמות המשפחה לא בהכרח לא בסדר ולא לא הגיוני. |
36 הקוראים שאהבו את הביקורת
