ביקורת ספרותית על ארמון הירח מאת פול אוסטר
ספר בסדר

---

אפילו שזה יעני סיפור אחד בתכלס זה שלוש סיפורים אבל איך שהדביק אותם זה כמו אחד שנתלש אצלו הטמבון מתי שעשה תאונה ובמקום שילך למוסך יסדר את זה הוא לוקח איזולירבנד מדביק את זה ככה שיחזיק. לא אומר שלא מחזיק. מחזיק. יפה זה לא.

כל אחד מהשלש סיפורים אני אהבתי אותו. בכולם יש מישהו שהאבא שלו או הלך או הוא לא יודע מי זה והבנאדם לבד בעולם והדברים שקורים איתו זה כמו אלף לילה ולילה סיפורים באמת יפים שאתה רואה גם שהסופר יש לו הרבה דימיון והרבה המצאות שאני אהבתי אותם. אני יביא לכם דוגמא: יש שמה אחד שקיבל ירושה הרבה ספרים והבן אדם אין לו בבית שלו רהיטים וגם אין לו כסף שיקנה אז הוא מחבר את הקרטונים של הספרים ועושה מזה כל מה שצריך בבית יעני מיטה ושולחן וכל הדברים וגם הוא קורא את הספרים וכל פעם שצריך כסף הוא מוריד קרטון שכבר קרא מה שיש בפנים ומוכר אותו וככה לאט לאט הולכים הרהיטים ורק נשאר לו בראש הספרים שקרא. נכון יפה?

אם היה חותך את זה לסיפורים ולא משתדל על שיראו איך הוא סופר גדול שעושה משמעויות גדולות מהסיפורים שלו אז הייתי מחבב את זה יותר אבל גם ככה זה העביר לי הזמן בכיף.

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על ארמון הירח