ביקורת ספרותית על על עצמות המתים מאת אולגה טוקרצ'וק
ספר מעולה

---

התכוונתי בכלל לקרוא את "ספרי יעקב", הספר המוכר יותר של אולגה טוקרצ'וק. עמדתי בחנות הספרים והתלבטתי - לאחרונה יש לי פחות זמן לקרוא וגם מעולם לא קראתי משהו של הסופרת הפולניה, כך שצלילה לרומן כל כך ארוך הייתה עלולה להתברר כמעיקה. החלטתי ללכת על הספר השני, היותר קטן רק כדי להכיר את הסופרת. הוקסמתי.
העלילה מתרחשת בכפר נידח בפולין. ינינה היא אישה בודדה ששומרת על בתי אנשים שאינם יכולים לסבול את החורף המקומי הקשה ומעבירים אותו במקומות אחרים. מספר מקרי מוות מסתוריים משאירים את המשטרה חסרת אונים. ינינה, בעזרת מפות של כוכבים ומזלות מפענחת אותם, זה ברור לה לגמרי - הטבע משיב מלחמה ונוקם באדם. כמובן שאף אחד לא תופס אותה ברצינות, המשטרה אדישה לתלונות שלה וגם ידידיה המעטים מגלגלים עיניים לשמע התיאוריות שלה.
הסופרת מנסה לתאר עולם הרמוני בין בני אדם לטבע. תיאור השינויים שמתחוללים עם חילופי עונות השנה, אדמה, צמחים ובעלי חיים (אני יודע שזה לא נשמע מפתה במיוחד לקריאה אבל זה פשוט כתוב נפלא). ההרמוניה הזאת מופרת על ידי ציד בעלי חיים וכריתת עצים - הרס הטבע על ידי האדם. כל זאת תוך כדי העלמת עין מצד הרשויות ואפילו בעידודם, דוגמת חגים ומועדים שאנשים מציינים על ידי הרג של בעלי חיים. מול האי צדק הזה עומדת ינינה לבדה ונלחמת במי שרק אפשר - המשטרה, הציידים, כמרים ומיני עסקנים, אך ללא הצלחה של ממש.
הדרך שבה בונה טוקרצ'וק את דמותה של ינינה היא נהדרת. כמו שפוגשים אדם לראשונה ומגירת הסטריאוטיפים שלנו נפתחת, ככה גם בספר. בהתחלה היא זקנה משוגעת שרק מסתובבת ומציקה לאנשים, אך מפרק לפרק טוקרצ'וק מוסיפה עוד רבדים לאישיות שלה, חוויות מן העבר שהשפיעו עליה, תכונותיה ותפיסות העולם שלה, כשבסוף היא יוצרת דמות כובשת.
הספר הזה יכול להיות הרבה דברים - שיר הלל לטבע, מניפסט של טיבעונות, כתב ביקורת על הממסד הפולני, שיעור בפמיניזם או מבוא לאסטרולוגיה. אומר שוב, בימים כתיקונם אף אחד מן הנושאים האלו אינו מהנושאים המועדפים עלי לקריאה, אך במקרה של "על עצמות המתים" זה פשוט לא תקף. הספר כתוב כל כך טוב, אמין, מדויק עד שלפעמים ניתן להריח את ניחוחות הכפר הנידח ולחוש את הקור המקפיא של החורף הפולני.
סה"כ ספר נפלא, מהטובים שקראתי בשנה האחרונה.

» ביקורות נוספות של Ranran
» ביקורות נוספות על על עצמות המתים