ביקורת ספרותית על פליישמן בצרות מאת טאפי ברודסר־אקנר
ספר בסדר

---

הספר הזה מביא את סיפורו של טובי - שהתגרש בגיל ארבעים וקצת, וגילה את עולם הדייטינג הפרוע בניו יורק. אבל רק לכאורה. הסיפור מסופר מפי מספרת כל יודעת: ליבי, חברת נעורים של טובי. רק לקראת סוף הספר הקורא מבין שהסיפור הוא הרבה יותר סיפורן של ליבי ושל רייצ'ל, אשתו לשעבר של טובי, מאשר הסיפור של טובי. ועם זאת, עלילותיו של טובי בעיר הגדולה, ובעיקר תיאור התמרונים שלו בין העבודה לילדים ולפגישות הסקס המזדמן – ממלאים את רוב עמודי הספר. טובי רואה את עצמו כקורבן של אשתו הקרה והקרייריסטית, ועד סוף הספר יש רק רמיזות קלות ועדינות לחלקו בכל הדרמה הזו. יש מבקרים שראו בתעלול הזה את תמצית גאוניות הספר, אבל בעיני הוא גם סוג של מכשלה. קורותיו של טובי הן שטחיות למדי, ועל אף שהספר קריא מאוד, במשך רוב זמן הקריאה לא הבנתי למה הוא זכה לביקורות כה נלהבות. קראתי שהמחברת היא כתבת ב"ניו יורק טיימס", והתפרסמה כמראיינת מוכשרת של ידוענים. במידה מסוימת רוב הספר נקרא קצת כמו כתבת פרופיל ארוכה מאוד.
בסופו של דבר מדובר בספר בעל מסר מריר. זהו סיפורן של נשים מצליחות ואינטליגנטיות בעולם שעדיין ממשטר נשים, ומעדיף אותן שקטות, ביתיות ולא מאפילות על הגברים שלצידן. עולם שבו נשים מעל גיל מסוים הופכות לבלתי נראות. זהו גם סיפורו של מוסד הנישואים המודרני. כל הדמויות בספר עוברות תהליך של התפכחות מאשליית האושר הזוגי, והנישואים מתוארים במקרה הטוב כפשרה סבירה. הם לא מה שגיבורי הסיפור תיארו לעצמם כשהיו נערים ואנשים צעירים, כמו שיתר העניינים בחייהם לא הסתדרו בדיוק כמו שחלמו. האם התגשמה בהם הקללה שקיללה אותם קבצנית בימיהם כסטודנטים בירושלים? או שאולי כך נראים חייהם של כל חבריהם למעמד הבורגני הניו יורקי?
ספר קריא ומעניין, אבל הוא לא מצליח באמת לגעת.

» ביקורות נוספות של יעל
» ביקורות נוספות על פליישמן בצרות