ביקורת ספרותית על פליישמן בצרות מאת טאפי ברודסר־אקנר
ספר טוב

---

#
בדרך כלל ספרים על יהודים אינם מעניינים אותי. זה נכון במיוחד ליהודים אמריקאים. אנשים יקרים, תומכים במדינת ישראל (או לפחות זה מה שמצפים מהם), אבל הספרים הרבים המתארים את חייהם (שנכתבו, כמובן, על ידי אנשים מהקהילה) לא גרמו לי להתעניין בהם ובחייהם, להיפך. לכן הופתעתי לטובה כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה – שהניב לי מבצע מדהים של סטמצקי, 4 ספרים ב 60 ש"ח - והוא היה מעניין. והמשיך להיות מעניין למרות שרוב הדברים שמשעממים אותי היו שם: יהודים. עשירים. עם השקפת עולם שאינה תואמת את אמידותם. עם ג'ינגול בין "קריירה" והישגים כלכליים מרשימים, לבין מסורת, או דת, או איך שתקראו לזה.

טובי פליישמן הוא רופא בן 43, גובהו 165 ס"מ, ואובססייה לאוכל דל קלוריות. הוא אב לשני ילדים בני 9 ו 11 שהוא עפר לרגליהם, התגרש זה עתה מרייצ'ל, אשתו זה 17 שנים, ומותר לו עכשיו להשתולל קצת. היש נושא בנאלי מזה? אשתו (לשעבר) של טובי מרוויחה פי 15 ממשכורתו הלא צנועה של רופא מומחה. היא גם שואפת לחיות חיים התואמים את הכנסתה, משתעממת כשהיא נמצאת במחיצת ילדיה או בעלה, מנסה לדרבן אותו לממש את השכלתו ואת מקצועו לדולרים, כדי שהכנסתו תהיה יותר קרובה לשלה. על הדרך הספר חושף איך נראים החיים אליהם היא שואפת: דירה מפוארת בבניין המתחזה לישן, למרות שנבנה זה עתה. מיטה זוגית שיכולה להיות מינחת מטוסים בינוני, בית בהמפטונס, והמון סמלי סטטוס שכל חבר בקהילה יודע לפענח בשנייה.

למרות שפע תיאורי מין והתייחסויות מיניות בסיפור, הוא רחוק מאד מלהיות ספר אירוטי. תיאורי המין נעים בין "מכני" במקרה הטוב לעלוב ודוחה, במקרה הרע. הם משרתים את הסיפור היטב ולא נועדו – שלא לומר אינם קרובים אפילו - לגרות את הקוראים. גם המין בסיפור הזה הוא אינסטרומנטלי, משמש את מטרתו, נגיד - למצוא מישהו לקיים איתו קשר דמוי אישי (נשים) או למצוא נשים – לא חשוב איך קוראים להן – ולממש את הפנטזיות של גיל 14 (גברים).

סיפור הגירושים הקשים שעובר טובי פליישמן, פורס לפני הקורא הלא-אמריקאי את חייהם של אלה שהוא חושב שהם פריבילגים, שיש להם משהו שלו אין. זה טיול אנתרופולוגי במוחם של יהודים אמריקאים, שמתקשים לישב את הסתירה בין מה שחינכו אותם להיות לבין שפע הכסף והאפשרויות המוגבלות להוציא אותו. הוא כתוב היטב, בשנינות המתבקשת מהעדה עליה הוא מבוסס. הדמויות – גם המשניות - מאופיינות היטב. רוב הספר כתוב מזווית הראייה של טובי. כ – 70 עמודים בסוף גם לרייצ'ל ניתן קצת מקום. הרושם שקיבלתי הוא שברודסר-אקנר מעדיפה את טובי ומקפחת את רייצ'ל. בסוף יש כמה עמודים בהם בת דמותה של הסופרת, כנראה, פוצחת בנאום על הסללת נשים, פמיניזם וכו', שהייתי יכולה להסתדר טוב יותר, אם החלק הזה היה נחתך בעריכה.

ספר שמזמין את קוראיו לטייל במוחם ובפנטזיות של (יהודים?) ששפר עליהם גורלם ויש להם מעט מלחמות והמון כסף. ספר ביכורים שעבר עריכה טובה והוא מנסח אמיתות ידועות בדרך שהן נראות כמעט לא משומשות.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על פליישמן בצרות