ביקורת ספרותית על פליישמן בצרות מאת טאפי ברודסר־אקנר
ספר לא משהו

---

עם השנים, למדתי להתייחס בספקנות לביקורות נלהבות שספר מקבל, גם אם הן פורסמו בניו- יורק טיימס, בניו-יורקר או ב"הארץ". הספר "פליישמן בצרות" הוא דוגמה טובה לכך. הספר היה רב מכר בארה"ב וקיבל ביקורות טובות גם בארה"ב וגם בישראל, אך לדעתי המחמאות אינן מוצדקות ודי התאכזבתי ממנו. הספר מספר את סיפור התפוררות נישואיהם של טובי וריצ'ל פליישמן (היהודים, אלא מה?) שגרים במנהטן. הוא רופא מומחה לכבד והיא בעלת סוכנות ייצוג של שחקנים. יום אחד , לאחר שכבר התגרשו, ריצ'ל משאירה את שני ילדיהם המשותפים אצל טובי ופשוט נעלמת. השאלה מה קרה לריצ'ל והאם ומתי תחזור הייתה הסיבה העיקרית שגרמה לי לקרוא את הספר עד סופו. כן, הנקודה החזקה ביותר של הספר היא העלילה הראשית ,ואם מנקים ממנו את עלילות המשנה הרבות והמעצבנות, הוא מצליח להחזיק את עניין הקורא.
הבעיה העיקרית של הספר היא סגנון הכתיבה בו הוא כתוב. לברוסדר-אקנר יש סגנון כתיבה ייחודי ונורא מעצבן. היא נוטה לחזור על אותו הרעיון כאילו היא סבורה שהקורא שלה הוא קשה תפיסה. שוב ושוב ושוב היא מזכירה לנו שטובי נמוך. כל כיבושי הנשים של טובי (שזוכה לפופולריות עצומה בטינדר) מפורטים בצורה שיותר תוקעת ממקדמת את העלילה. מצאתי את עצמי לא פעם ממש צורחת על הספר: "או קי . הבנתי את הנקודה. אפשר להמשיך בבקשה?"
הבעיה הנוספת היא גם סגנונית. החלקים הראשונים של הספר כתובים בגוף שלישי על ידי מספר יודע כל. ואז ,בלי התרעה, הספר עובר לגוף ראשון בקולה של דמות משנה בספר –ידידה ותיקה של טובי - ליבי. את ליבי אפשר למקם בראש רשימת הדמויות הספרותיות המעצבנות . בחורה אנוכית, מפונקת ובכיינית שמתנהלת כאילו צער העולם מוטל על כתפיה, עיוורת לכך שיש אין ספור נשים בארה"ב שהיו שמחות להתחלף איתה בצרות. המעבר הזה לקולה של ליבי (וקטעים ארוכים ומשעממים שמוקדשים לבעלה, ילדיה ושכניה והקריירה המקרטעת שלה) פוגם בספר, לדעתי.
ראיתי גם את הסדרה שהספר מבוסס עליה. הסדרה מאוד נאמנה לעלילת הספר. ג'סי אייזנברג משכנע בתפקיד טובי, הילדים השחקנים שמגלמים את הילדים של טובי ור'יצ'ל גם כן משחקים טוב. ליבי מעצבנת בסדרה כמו בספר , והדבר הטוב היחיד שיש לי לומר על ההופעה של קלייר דאנס בתפקיד ריצ'ל , זה שאהבתי את התסרוקת שלה. בכל זאת, זה אחד המקרים בהם עדיף להסתפק בסדרה ולא לקרוא את הספר.

» ביקורות נוספות של נטע אורן
» ביקורות נוספות על פליישמן בצרות