ביקורת ספרותית על כל החיים לפניו - ספריה לעם #221 מאת רומן גארי (אמיל אז'אר)
ספר טוב

---

מפתיע שברובע עלוב ומלוכלך ששורץ ביצאניות, מהגרים מכל המוצאים וייאוש ניתן למצוא סיפור עצוב ומעניין שכזה - מה כבר עלובי חיים שכאלו יכולים לרצות חוץ מלשרוד עוד יום ולהרוויח עוד קצת כסף בשביל קיום מינימאלי כלשהו? מה כבר אפשר לספר עליהם ואת מי זה מעניין בכלל? אנשים אמידים יכולים לדרוך ולירוק עליהם והם יקבלו את זה בהכנעה אם רק יתנו להם עוד קצת כסף כדי לשרוד - אולי השפלה בתשלום עדיפה על פני גסיסה. ומבלי להיכנס לעניין הפוליטי של ימין ושמאל ואם הגירה היא עניין חיובי או לא ואם אני תומך בצד כזה או אחר - הצרפתים כבר איבדו מזמן את האימפריה שלהם ונראה שנתיניהם הוותיקים החלו לזרום לתוככי ביתם עצמו מעבר לים, פניהם מועדות לפריז שהיא עיר האורות.

העלילה מתרחשת בשנות השבעים ברובע בלוויל ומתרכזת בעיקר סביב מומו וגברת רוזה - מומו הוא ערבי מוסלמי ואילו גברת רוזה היא יהודייה ששרדה את השואה ופתחה מעין מחסה עבור יתומים אחרי המלחמה בדירתה. גברת רוזה היא זונה לשעבר וגם לפני שהגרמנים כבשו את צרפת היא עסקה בתחום העתיק הזה, גם לפני שהם כינסו את כל היהודים על מנת להשמיד אותם היא התעסקה בתחום הזה. בשנים הללו היא כבר שמנה, מכוערת ודי חולה - קשה לה לעלות את כל המדרגות לדירתה אשר שם כמו שציינתי, היא מגדלת ילדים יתומים (אפילו צרפתי אתני אחד) ודואגת להם - אך לא חסרה הקרבה מהשכנים שרובם המוחלט לא יהודים וגם מצידו של מומו.

מומו הוא האדם שהכי הרבה עניין אותי בסיפור: נער די מרדן, לא טיפש בכלל, אשר מתגעגע לאימא שלו שאותה לא ראה מעולם מתוך צורך טבעי, ולמה לא? אפילו לילדים היתומים שגודלים עימו יש אימהות שמבקרות פה ושם ורק לו אימא חסרה. לאט לאט העלילה מתקדמת ואנחנו מתוודעים למצוקת החיים ברובע, לטיפוסים שונים ומשונים בעלי לב רחב כמו השמיים ולחולשות שלהם, לסמים והעבודות השחורות, להזנחה שהממשלה הצרפתית העניקה לזרים ולשונים. לאט לאט אני התוודעתי לקשר האמיץ של מומו וגברת רוזה ולבדידות הגדולה שמתפשטת לכל עבר בעולם המערבי המודרני.

ספר עצוב ומעניין, אני לא יכול לציין שיש לי כלפיו טענות רבות, סך הכל סיפור חמים אודות קשר אמיץ בין אנשים שבאו מתרבויות שונות לחלוטין ונקלעו למעגל של עוני והזנחה, אך גם אשר לא שכחו את האנושיות.

» ביקורות נוספות של אָמוֹן
» ביקורות נוספות על כל החיים לפניו - ספריה לעם #221