ביקורת ספרותית על רובינזון קרוזו [מהדורת כרמל] מאת דניאל דפו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 באוקטובר, 2020
ע"י אָמוֹן


דמיינו את עצמכם ללא חדשות, ללא הטלפון המסרטן והממכר הזה, ללא טוויטר, אינסטגרם פייסבוק ושאר שטויות חסרות תועלת, ללא סופרמרקט שניתן לקנות בו מצרכים בסיסיים, ללא כסף וללא כל החברים והמשפחה. אין עבודה יותר ואפילו לא פוטרתם, פשוט המזל התקלקל ונסחפתם לאי בודד לחופשה הכי ארוכה של חייכם ובלי תשלום, כיצד תגיבו? התוכלו לשרוד? אבל האדם המודרני הוא החיה הכי מבויתת. נוחות וסבל אלו בסך הכל שני צדדים של אותו המטבע, בין כה וכה שני אלו במינון יתר יכולים למוטט את השור החזק ביותר וגורמים למועקה גדולה! בני האדם בילדותם מזכירים לי קהל ילדים שמחכה בקוצר רוח בתיאטרון למופע - הם לא יודעים אילו הפתעות מחכות להם מאחורי המסך, וכל ההפתעות הן גם מרות - ההפתעות הן ההתבגרות והגילוי שהילדות איננה עוד.

רובינזון קרוזו חולם לראות את העולם - מצעירותו הוא נמשך לחיי נדודים והרפתקאות אפילו שהוריו התנגדו לכך, בהמשך ניתן לראות שהם אפילו צדקו במובן מסויים ללמה כדאי להישאר בבית, באנגליה, ולא להאמין שניתן לשאוף לנשום אוויר ''חופשי'' יותר אך ורק כשאתה נמצא מאות או אלפי קילומטרים רחוק מהבית. בסופו של דבר המכשולים לא עוצרים אותו והוא הופך להיות יורד ים. היו לו מסעות נוספים מלבד אותו מסע גורלי ואחרון, אבל המסע האחרון הזה הסתיים אחרת, ספינתו נטרפה וכל מלחיה טבעו חוץ ממנו, הוא נשטף בשארית כוחותיו לאי נידח ומשם בכל הבדידות הזאת - במהלך השנים הללו שהוא לא רואה פני אדם...הוא עובד, עורך חשבונות נפש, מתפלל, מעצב לעצמו מגורים פחות או יותר הולמים ומקים משק.

באי הוא לומד את ערכו של הזמן ואת ערך הייסורים, את ערכה של אהבת האל שלו - די רחוקה מאיזו קיצוניות דתית של זרמים או אפיפיור טחון כסף מהוותיקן. הוא בודד ומתנסה בהרבה ניסיונות ומנהל מעין ''יומן'' שהוא בעצם הספר הזה ומספר על החוויות שלו, מאמין שיום אחד תגיע ספינה אירופאית כלשהי ותמשה אותו מן האי הזה שלאט לאט הופך להיות לו לבית, ומגלה שהוא לא בדיוק האדם היחיד שחי באי.

זהו ספר טוב - היה מעניין בעבורי להיחשף לבדידותו והתפתחותו של אדם שהתנתק לחלוטין מהחברה שנולד אליה, אדם שאכל את המזון שהוא עבד עבורו במו ידיו, הרצון העז לחברה אנושית, וכמובן להרפתקאות והאירועים שפקדו אותו במהלך שהותו באי. לכל מי שנחנק כבר מהשיגרה היומיומית והנוחות והתלונות של עצמו על עצמו ועל אנשים אחרים, תלונות על המזגן ועניינים פוליטיים כאלו או אחרים ומכל הרכילות ששורצת בכל עבר, לכל מי שמבין ומבינה שהחיים לא קשים כל כך כאן במערב לעומת החיים במדינות הרבה פחות מפותחות (ששם החיים באמת קשים) ורוצה להוציא קצת את האגו ואופנת הקורבנות מן הוורידים - אני ממליץ לקרוא את הספר הזה ולהתנתק קצת מכל האשליות של ''אני הוא האדם הכי אומלל בעולם והכל סובב סביבי''.
24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נמרוד (לפני 5 שנים)
באמת ספר נהדר, סקירה יפה מאוד
זאבי קציר (לפני 5 שנים)
תודה על הסקירה הטובה
Rasta (לפני 5 שנים)
נהניתי מהספר, סקירה טובה.
ראובן (לפני 5 שנים)
הרוב היו נשברים תוך שבוע.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ