ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 22 ביוני, 2020
ע"י סימליה
ע"י סימליה
השלמה או להשלים עם מציאות החיים זה הדבר העיקרי שהספר העלה את מודעותי.
אנחנו צריכים להשלים עם מצבים שונים בחיינו. החל מצבים קטנים עד מצבים גדולים שיש להם השפעה על חיינו. הכוונה בהשלמה עם המציאות זה להבין שיש מצבים פחות טובים ומתסכלים בחיינו ואיתם אנו צריכים ללמוד להתמודד. החל מהקפה של הבוקר שלא מספיק חם או עם חלב ואנו צריכים לנסוע לעבודה. עד מצבים בהם אנחנו צריכים להתמודד בחיי היום יום שלנו עם אנשים לא נחמדים, לא סובלניים ולעשות דברים שלכאורה אנחנו לא אוהבים לעשות כמו כביסה, מדיח, ניקוי וטאטוא הבית ועוד. כמו כן, אנו צריכים להשלים עם כך שנאבד אנשים יקרים לליבנו ולהבין שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מחיינו.
השנה זו שנת השירות הלאומי הראשונה שלי. לא הלכתי מסיבות כאלו ואחרות לצבא והחלטתי שאני רוצה לתרום למדינה בדרך אחרת. במהלך השירות הלאומי שלי נתקלתי באנשים שהם פחות נחמדים, אמפתיים, סובלניים, ואנשים מלאי ביקורת שלא תמיד יעריכו את העבודה שלי בשירות. כמו כן, הייתי צריכה לעשות עבודות שאני לא כל כך אוהבת לעשות. במהלך השנה הייתי צריכה להשלים שזו מציאות החיים ואפילו פניתי למנהל שלי. המנהל שלי אמר לי (אני אזכור את זה לתמיד) שלפעמים אנחנו צריכים לעשות עבודות שלכאורה לא כיפיות וגם תמיד יהיו אנשים שהם לא מספיק נחמדים וסובלניים וצריך להתמודד ולהשלים עם מציאות החיים.
אז ההקדמה והסיפור האישי שלי מתקשרים לספר בכך שמוחמד מספר הסיפור צריך להשלים עם הרבה מצבים שונים בחייו ולהבין שזו המציאות. מוחמד עבר מצבים הרבה יותר קשים ועצובים ממה שאני עברתי. מוחמד הוא ילד ערבי הגדל בביתה של גברת רוזה זונה לשעבר אשר מתפרנסת מטיפול ילדיהן של חברותיה לשעבר למקצוע. הפנסיון נמצא ברובע הסגנוני של צרפת בלויל שם יש מהגרים שחומי עור, ערבים ויהודים. ברובע הזה כמו בכל מקומות הגירה שונים, לרב אנשים עובדים בעבודות פשוטות ושחורות ויש שם הרבה פשע, אלימות וסמים. לאורך כל הספר מוחמד מספר על רגשותיו והתמודדויות היומיות שלו בפנסיון והתמודדויות עם החיים ברובע והעוני. למשל, חבריו לפנסיון של מוחמד פגשו את אימהותיהם לעומת זאת מוחמד לא פגש את אימו, הוא גידל כלב אך היה צריך למסור אותו מכיוון שלא היה לו מספיק אמצעים לגדל אותו וכשגברת רוזה הייתה קרובה למותה היה צריך לטפל בה ולעשות עבודות מגעילות וכמו כן היה צריך להשלים עם מותה. מוחמד מספר את הסיפור עם הרבה מודעות עצמית.
הספר מאוד מרגש והזלתי כמה דמעות. הקשר המרגש בין אנשי הרובע שלא נותנים חשיבות לדת ולמוצא, רואים אחד את השני כבני אדם ועוזרים לאחר כשהוא במצוקה. הקשר בין מוחמד המוסלמי לגברת רוזה היהודייה אשר אין בו חשיבות של דת ומוצא, הינו קשר מיוחד ומרגש.
מומלץ בחום!
27 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סימליה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אדמה - תודה! :)
סקאוט - תודה סקאוט! :) גם אני הזלתי בסוף. |
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ספר מרגש שגם אני הזלתי בסופו דמעות. ספר נפלא ובלתי נשכח.
בהצלחה בשירות הלאומי. המנהל שלך אמר דברים נכונים. |
|
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה סימיליה על תזכורת לספר מקסים, בהצלחה בשירות הלאומי.
|
|
|
סימליה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה אמון :)
|
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
יפה. אני זוכר שלימדו אותי את הספר הזה בשיעורים והיה די מעניין אם כי אני לא מסכים עם כל עניין הרב-תרבותיות המושרש במהלך הסיפור, אבל לפחות הייתה שם אנושיות וקרבה. בהצלחה בשירות לאומי.
|
|
|
סימליה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה מושמוש :)
|
|
|
מושמוש
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
סימיליה תודה
ותודה על הביקורת.
|
|
|
סימליה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה מחשבות :)
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
מגארי/אז'אר יש לקרוא ארבעה: כל החיים לפניו, חרדתו של המלך סלומון. ההבטחה ועפיפונים.
כל השאר מיותרים וגרועים.
|
|
|
סימליה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה לכל המגיבים
מושמוש - האמתי לא חשבתי על זה כשקראתי את הספר וגם פחות מבינה באקטואליה של צרפת אבל סומכת על דעתך. חני - אני מסכימה לגמרי איתך. שמעתי על עפיפונים ואני שוקלת לקרוא אותו. האם את ממליצה? כמו כן יש עוד ספרים שלו שאת ממליצה. עמיחי - תודה רבה :) עמית - שמעתי על הסרט ושהוא זכה באוסקר. האם הסרט מומלץ. תודה רבה :) |
|
|
עמית לנדאו
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
מאד אהבתי את הספר ואת הסרט עם סימון סיניורה בזמנו. תודה על הסקירה האישית ובהצלחה!
|
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
בהצלחה רבה בשירות הלאומי. :)
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
האמת היא שזה הסופר האהוב עלי.
הספר הזה הוא פנינה אמיתית.
איך שהוא סעד את רוזה שהייתה לו כאמא. אי אפשר להישאר אדישים. תודה ומקווה שתגיעי לעוד ספרים שלו. |
|
|
מושמוש
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
נחמד אבל
לא תופס את העתיד הדי קרוב של צרפת, לא מבין לאן זה הולך. נראה לי שסופר צריך קצת ראות לפחות של העתיד הקרוב.
|
27 הקוראים שאהבו את הביקורת
