פרידריך ניטשה

פרידריך ניטשה

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (207):
ספרים שקראתי, פילוספיה- אולי ננסה מתי שהוא, ספרים שצריך לקרוא, פילוסופיה, כל מיני, חיפוש רוחני (דברי פילוסופיה), , פילוסופיה, jan-2017, שווים ונדירים, פילוסופיה, Wishlist - עיוני, פילוסופיה, ספרים שאני רוצה לקנות, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה, קלאסי, עידן חדש ,עזרה עצמית ופילוסופיה, אני אקרא בעתיד, ספרים שאני רוצה לקרוא, עוד ...
1.
``כה אמר זרתוסטרא`` הוא יצירתו המפורסמת ביותר של ניטשה, שהופצה במאות אלפי עותקים בשפות רבות. בספר זה מביע ניטשה את רעיונותיו בלהט פיוטי, בשירים בפרוזה, הכוללים סיפור, סאטירות, משלים ופתגמים, שהיו לנכסי צאן ברזל של התרבות המערבית.היצירה כוללת את רעיונותיו המהפכניים של ניטשה: שינוי ערכים במוסר, מות האלוהים המחייב מתן טעם חדש לחיי אדם, רצון לעוצמה ככוח המניע ועל אדם שיהיה לפסגת הבריאה.כבר לפני יובל שנים תורגם הספר לעברית על ידי דוד פרישמן. אך מאז חלו תמורות מרובות בשפה והיה הכרח לתרגם את הספר מחדש לעברית של ימינו. תרגומו המבריק של ישראל אלדד שומר בנאמנות על סגנונו השירי של המקור....

2.
בשני הכרכים של "אנושי, אנושי מדי" ימצא הקורא את ניטשה במיטבו כסופר מחונן ומבריק וכהוגה מקורי ומעורר השראה. יותר מכל חיבוריו האחרים, הספר שלפנינו מהווה אחדות של צורה ותוכן: צורה מכתמית, ותוכן המטיל ספק בשיטה פילוסופית, שמטבעה נכתבת בצורה סדורה, רציונלית ועקיבה; תוכן המערער על תוקפה המוחלט של התבונה הפילוסופית ומנסה להקפיא את נטייתו להאמין במהימנותה של הפילוסופיה המטפיזית. החיבור הוא דוגמא לאי-שיטתיותו של ניטשה, שבו חובק העומק המחשבתי את הצורה הספרותית הקלילה, המרפרפת כביכול, מעל פני הדברים. הכתיבה האפוריסטית של ניסויי-מחשבה אלו מגיעה כאן לשיאה ומתגבשת בעוצמת ביטוי לכדי ספר מלא חכמת חיים ואהבת החכמה, שהיא כידוע philo-sophia במיטבה. תרגום הספר מגרמנית: יעקב גוטשלק ואדם טננבאום. ...

3.
שני הספרים הכלולים בכרך זה, מעבר לטוב ולרוע ולגניאלוגיה של המוסר, מציגים את הגותו של פרידריך ניטשה בצורתה הבשלה ביותר. ניטשה נותן כאן ביטוי מוצק וצלול לעיקרי רעיונותיו בתחום ביקורת הדת והמוסר ולתביעתו לשינוי ערכים בתרבות האדם. תרומתו למחשבה המודרנית איננה נופלת מזו של זיגמונד פרויד, אשר העריץ את ניטשה על עומק חדירתו לנפש האדם. מחשבותיו של ניטשה על שורשי המוסר בחברה מוצאות כאן ביטוי בסגנונו המלוטש, שבזכותו נמנה ניטשה עם הסופרים המבריקים ביותר, שכתבו אי־פעם על בעיותיו של האדם. אלה הם שניים מספרי ההגות היסודיים בתרבות המערבית. מן הביקורת "בלי ניטשה קשה להעלות על הדעת את התפתחות החיפוש אחר אותנטיות בתיאטרון המודרני." טיים אאוט "לקרוא את ניטשה מבחינתי זה לחדש את יחסי האהבה שלי עם השפה." בעז נוימן, ידיעות אחרונות "יש בספר הזה, ובניטשה בכלל, הבסיס לדרך חיים ולתפיסת העולם הפילוסופית של האדם החילוני המודרני, בעידן פוסט אצולה ודת. זה ספר על העוצמה האנושית הנובעת מעקרונות של מוסר. גם כאן יש פיוט ואסתטיקה, ויש בו שאיפה לעליונות במובן הכי טוב ובריא של המילה. ניטשה מרומם נפש." מתוך ריאיון של מורן שוב עם גיל שוחט, לאשה ...

4.
"זו – הדרך שלי, - ואיה דרככם?" כך עניתי למי ששאלו אותי "מה הדרך". כי אין דבר כזה: הדרך! הספר כה אמר זרתוסטרה מחזיק, לדברי ניטשה עצמו, את "כל הפילוסופיה" שלו. ואולם סגולותיה העיקריות של היצירה המפורסמת הזאת (ויש מי שיאמרו – חולשותיה) מככבות על בימת הסגנון: כה אמר זרתוסטרה הוא מזיגה פרועה של סיפורת, פיוט ופאתוס, מליצות ומהתלות, דימויים וסמלים, צלילים וקצבים ושלל תבניות רטוריות, ששום ניתוח מושגי-תבוני לא יכול למצותם. בסופו של תהליך ארוך שעברתי, כשניגשתי לקרוא ולתרגם מחדש את הספר, החלטתי שלא להציע לקוראים לעשות את מה שנבצר ממני. אינני אומרת להם: לפניכם ציון-דרך בתולדות ההגות והתרבות ואולי גם בתולדות הברבריות המערבית המודרנית; לכן, אם תבינו ואם לאו, קראו עד תום והשכילו, ולא ייפקד מקומכם בין מיליוני קוראיו של ספר-הפולחן הזה. כי אני עצמי, שכמו קוראים רבים נשביתי בצעירותי בקסמיו בלי לדעת בעצם למה, נאלצתי בבגרותי להודות ביני לביני שאיני נשבית בהם עוד. אדרבה, עד כדי כך אינני מבינה את כוונותיו ואת פשר ההשפעה העצומה שהיתה לו על הוגים ועל אמנים, על יחידים ועל המונים, שאני אף מתקשה להמשיך בקריאה. והנה עכשיו, ככל שהוספתי ידע והבנה באמצעות התוודעות אל ההקשרים השונים של היצירה – החל בהקשרים הפילוסופיים ובמקורות הרבים מספור המצוטטים בה במישרין ובעקיפין, וכלה בפרטים מחייו האישיים של המחבר, שהתגנבו אף הם לתוך הספר – ככל שהתפענחו לי ככה יותר דברים, כך רבתה הנאתי מהקריאה ומהתרגום וגברה סקרנותי להציץ עוד ועוד אל המעמקים ואף אל התהומות של ההרפתקה החווייתית והאינטלקטואלית הגדולה המזומנת בו לקוראיו. והתפלאתי לגלות עד כמה היא מעניינת, נועזת ומגרה גם היום, אף אם לא תמיד מובנת עד תום. התהליך הזה הניב תרגום לעברית שונה מאוד מהתרגומים הקודמים. הוא הניב גם מבוא אינפורמטיבי ואישי כאחד והערות שוליים רבות. את אלה אני מציעה לקורא הישראלי שמבקש לקרוא את כה אמר זרתוסטרה כמו שביקשתי אני ונכשלתי תחילה: לא כמלומד וכפילוסוף אלא כאדם סקרן מן השורה, כקורא שאוהב ספרות והגות גם כשהן מעורבבות יחדיו. קורא שנפשו ורוחו מתפתות ברצון ליופי מוזר ופראי, לא שלם ולא הרמוני, ומוכנות ומזומנות להינגף בחידות ובתעלומות, למעוד ושוב לקום, לצאת במחול, להצמיח כנפיים ולעוף, ולפעמים להתמכר לחירות המוצעת לו להשתעשע ואפילו להשתטות. קורא כזה ימצא שכל אלה ניתנים לו כאן במתנה ביד רחבה. הספר ראה אור בסיוע מכון גתה עיצוב העטיפה: דורית שרפשטיין ...

5.
בכרך זה כלולות שתי היצירות המפורסמות של ניטשה: ``הולדת הטרגדיה מרוחה של המוסיקה`` ו``המדע העליז``. ``הולדת הטרגדיה`` היא מסתו הגדולה הראשונה, בה חידש ניטשה את שני המושגים: היסוד הדיוניסי והטרגדיה היוונית. דיוניסוס, אל התשוקה והשמחה הבלתי מרוסנת, נעשה לניטשה בהמשך דרכו סמל לחיוב החיים בעוצמתם, ואולי לעוצמתו של על אדם. החלמתו ממחלה קשה היתה נקודת מוצא נפשית לחיבור ``המדע העליז``: ``מות האלוהים`` (הכנסיות רצחו אותו) אינו סיבה לייאוש מן החיים. חיוב החיים, אמירת ``הן`` לחיים לא מתוך התעלמות מהצער שבהם, כי אם אדרבא, מתוך התגברות על הצער ומתוך הידיעה שהצער והסיכון הם תנאים מוקדמים להעפלת החיים - מן הרעיונות והתחושות המרכזיים בספר זה. האמונות, ועמן גם שיטות הקוסמים והאסטרולוגים היו ביטוי לכמיהות האדם לגדולה. היום נועד תפקיד זה למדע, אולם לא למסע הפסיבי-דסקריפטיבי - שעם כל ``אמיתותיו`` הוא יכול להיות חסר משמעות - כי אם למדע היוצר, המכוון, היודע גם את אשר הוא רוצה: העצמתו של האדם. זהו מדע משוחרר, עליז, המכיר את כוחות האדם שמעבר למה שנראה לעין המיקרוסקופ של מדעי הטבע וההיסטוריה, ואיך צריך לומר מעבר למסורת המוסר המקובל....

6.
כהבלחת שלהבת לפני דעיכתה, כהזדהות שמי ערב לפני השקיעה, כן יוקדות ארבע היצירות הכלולות בכרך זה באש לוחמת ובאור התוודעות והתוודאות אחרונה. בשנת 1888, שנת יצירה קדחתנית ומודעת, כמו מתוך הרגשה כי קרב הקץ, הרגשת נצחון מאושר ומלא, ממש עד סף ההתמוטטות.ארבע היצירות שבספר זה הן ארבעת הספרים האחרונים שניטשה עצמו התקינם לדפוס, והם ביטוי חריף ובהיר ביותר למסקנותיו האחרונות וההחלטיות, אם לגבי מי שנצטייר לו כאנטיפוד מלא שלו - וואגנר, אם לגבי מי ולגבי מה שנצטייר לו כעולם הערכים השליט שעליו הוטל להרסו - עולמו של כריסטוס ונצרות, אם לגבי עצמו, כהכרת הייעוד הגורלי שהוטל עליו להיות מבשרה של האמת החדשה או אף יותר מזה, להיות בוראה ממש - ומכאן ההכרה שעליו, ועליו בלבד, גם לכתוב פירוש עצמי, בשם עצמו, והוא הוא ``הנה האיש`` הכלול בכרך זה. ונוספו על אלה מבחר איגרות משל תקופות חייו....

7.
האקטואליות המפתיעה של מחשבת ניטשה נגלית שוב בעת קריאתו מסתו המפורסמת ``כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים``. ביצירת נעורים רבת תנופה זו מסתער ניטשה על ההיסטוריזם, המתיימר כי יש בכוחה של ההיסטוריה לתת טעם לחיים ולמלא את מקומה של הדת, שתש כוחה. כנגד פולחן ההיסטוריה המנסה לשעבד את האדם לאתמול ולשלשום, מראה ניטשה איך יכולה גישה נכונה אל ההיסטוריה לחשל אותנו להתמודדות עם מבחני המחר. ``דמדומי שחר``, הספר השני בכרך זה, מסמן את התוודעותו האמיתית של ניטשה עם הנושא העיקרי של תורתו: חשיפת רקבון המוסר הקונבנציונלי של התרבות המערבית עם שקיעת הנצרות. ספר זה נכתב בחדוות המגלה שדרך לראשונה על יבשת חדשה. האפוריזמים המבריקים שמהם מורכב ספר מלהיב זה נוצצים כאגלי טל בפציעת אור יום. ריבונותו וכבודו של האדם, של היחיד הנקרא להשתחרר מדעות קדומות ומאמונות שניטל כוחן, החזון שמעלה ניטשה ב``דמדומי שחר``....

8.
עתה כבר אפשר להעלות על הדעת כיצד אותו רצון ממש, שהסדיר את העולם בתור רצון אפוליני, קלט לתוכו את צורת הופעתו כרצון דיוניסי. למאבק של שתי צורות הופעה אלה של הרצון היתה מטרה יוצאת מגדר הרגיל, ליצור יכולת גבוהה יותר של הקיום ולהשיג בתוכו (באמצעות האמנות) רוממות גבוהה עוד יותר. לא אמנות התדמית, אלא האמנות הטרגית היא שהפכה לדגם הרוממות: אבל אמנות התדמית נספגה בה כליל....

9.
הרעיונות הנועזים והמרתקים הבאים לידי ביטוי בספר זה ממשיכים ומשלימים את קו המחשבה, שניטשה פיתח לראשונה בספרו ``כה אמר זרתוסטרא``. ``הרצון לעצמה`` נועד להיות גולת הכותרת ליצירתו של ניטשה, אך הוא לא הספיק לסיים את הספר ולערוך אותו עריכה סופית, לפני שנפל קורבן למחלתו האנושה. הספר נערך על יסוד אלפי הרשימות שנמצאו בעזבונו של הפילוסוף על ידי אחותו אליזבת יחד עם תלמידו-ידידו פטר גאסט. מומחים רבים בתורתו של ניטשה רואים את ``הרצון לעצמה`` כספרו החשוב ביותר, בו באה תורתו לידי ביטויה המלא ביותר. מכל מקום זהו אחד מספריו המרכזיים של ניטשה, וכל מי שלמד להעריך את ``כה אמר זרתוסטרא``, יעמוד על חשיבותו הייחודית של ``הרצון לעצמה``....

10.
בבוקר 3 בינואר 1889 ראה ניטשה רכב מכה את סוס הכרכרה שלו בכיכר העיר טורינו שבאיטליה. ממרר בבכי, כרך הפילוסוף את זרועותיו סביב צווארו של הסוס, והתמוטט. הגאון החולה אושפז בבית מחסה לחולי נפש בינה, והוא בן 45. מאז, להוציא כמה מכתבים הזויים, לא כתב. ואולי כן כתב? אחותי ואני יצא לאור באנגלית חמישים שנה לאחר מותו של ניטשה וחמש-עשרה שנים אחרי מות אחותו, זו האחות שהשתלטה על עזבונו ועשתה כן כבתוך שלה. האומנם הספר המרגש הזה הוא ניטשה במיטבו ובטירופו? או שמא הוא רק מתחזה להיות חיבור של ניטשה? כן או כך, הדפים הללו אינם מרפים מן הקורא. גם גלגוליו המוזרים של כתב-היד המקורי - היה או לא היה ? אינם מרפים והופכים לתעלומה מרתקת. והנה הוא ניטשה בקולו המובהק, אחד מקולותיו הרבים: " אבל די לתפלות! הריני להודיע כי מעולם לא הייתי ניטשיאני... ממש כשם שישו לא היה נוצרי מעודו, ונשאר יהודי נאמן, ירא אלוהים עד לסוף, אף אני מעודי לא הייתי ניטשיאני, ונשארתי איש נצרת עד טיפת דמי האחרונה! "...

11.
``שופנהאור כמחנך מכיל את תמציתה של הפילוסופיה הניטשיאנית המוקדמת... מרבית הנושאים של חיבוריו הראשונים נידונו כאן מחדש``. ואלטר קאופמן, ``ניטשה: פילוסוף, פסיכולוג, אנטיכריסט``, 1982, עמ` 147. ``שתי המסות שלפנינו, שהם הדיונים השלמים היחידים של ניטשה בשאלות חינוך, עוסקות בקשר המהותי החייב לשרור לדעתו בין חינוך לתרבות. החינוך הנכון על פי ניטשה הוא מטעם התרבות ולמענה. על כן, חובה על כל מחנך וחניך שהחינוך ההומניסטי עדיין יקר לליבו, לקוראן ולנסות וליישם את לקחיהן בכיתתם ובבית ספרם``. יעקב גולומב, ``הקדמה``, עמ` 1...

12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.

הפילוסוף שאחראי כמעט באופן בלעדי לעובדה שהפסיכולוגיה החליפה וממשיכה להחליף את הפילוסופיה. כמובן, האחראיים הישירים הם אבות הפסיכואנליזה.... המשך לקרוא
ספר חזק בנושא העל אדם שסיקרן אותי זה זמן אני לא מאמין אבל ש,,,"נאה דורש נאה מקיים " חל גם על הספר הזה... המשך לקרוא
קראתי בד בבד את שני התרגומים (הזמינים בצורת ספר) של "כה אמר זרתוסטרא", ואף מדיי פעם הצצתי בתרגום המוקדם ביותר, מראשית המאה העשרים, של דוד פרי... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
תמיד נראה לי מעט יומרני לכתוב ביקורות על יצירות-מופת קאנוניות, בטח ובטח כאשר הביקורת שלי אינה מצטרפת אל שורה ארוכה של תשבוחות. הספר "כה אמ... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
כמו שאמר לפני הקורא בשם זאב אי אפשר להבין את הספר כלל וכלל ללא הקדמה ורקע על המחבר ותקופתו (כל ספר זה כך אולם בעיקר ספר כזה) והנה לכם סרט קצר... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספרו האחרון של ניטשה שאוגד וסודר סופית לאחר מותו. בראש ובראשונה יש טעם לקרוא את ניטשה בשל רמת הכתיבה המדהימה שלו ואיכותה הבלתי מעורערת. ל... המשך לקרוא

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ