ביקורת ספרותית על כל החיים לפניו - ספריה לעם #221 מאת רומן גארי (אמיל אז'אר)
ספר מעולה

---

שש קומות מפרידות בין פריז הרומנטית ופריז האמיתית, בין בדיה ומציאות, בין אחד האדם ועלובי החיים.

בדידות, מחסור וסוד אפל, הם מנת חלקו של מומו, ילד ערבי יתום שהחיים גזלו ממנו את ילדותו.
היצירה מגוללת את מהלך חייו בשכונה הצבעונית בלוויל, ואת קשריו המיוחדים עם הדרים בה (בדגש על פטרוניתו, הגברת רוזה).

רומן גארי (ששם עטו הוא אמיל אז'אר), היטיב להשתמש במומו כמספר. באמצעותו חושף הוא בכנות השמורה לילדים, את גורלם של עלובי החיים. בתחכום ובדייקנות, מטיל הוא אמיתות כבדרך אגב, בחצי הלצה שמפלחת את הלב. שימושו בספרו של הוגו, כמין תורה לעיוורים (מאחר ולא השתנה דבר), היה פיקחי בעיניי.

זהו ספרו השני של גארי שאני קורא, וגם הראשון ("עפיפונים") היה מופלא. הספרים נכתבו פחות או יותר באותה תקופה, ותורגמו על ידי אותו אדם (אביטל ענבר), לכן ההבדל הכביר ביניהם מבחינת המשלב הלשוני והסגנון הוא מפתיע ומרשים בעיניי (ולטעמי מכוון). תמהיל של עצבות ושמחה הוא מתכון צרפתי מנצח, אותו תיבלן גארי באותנטיות שמסקרן מאין רכש. אין בידי למנות את מספר הפעמים שגילויי המחסור המוגחכים הפיקו מגרוני משלב של התרשמות והנאה.

ביקרתי בפריז, אולם אינני זוכר אם ברובע בלוויל המדובר. נחמד לדמיין את המפגש עם המארג האתני המגוון, ועם דמויותיו שהתחבבו עלי – נאדין, גברת לולה ומומו כמובן.

אין מדובר בספר פשוט, אך קסמו טמון בקלילות הנמסכת בו.

מעולם לא דמיינתי כמה קשה לעלות שש קומות,

ספר מושלם לציניקנים (ובכלל),

מומלץ.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על כל החיים לפניו - ספריה לעם #221