ביקורת ספרותית על כל החיים לפניו - ספריה לעם #221 מאת רומן גארי (אמיל אז'אר)
ספר טוב

---

"... "לא כדאי לבכות, ילדי. זה טבעי שזקנים ימותו. יש לך כל החיים לפניך"
איזה גועלי. הוא מנסה להפחיד אותי, או מה? תמיד שמתי לב שהזקנים אומרים, "אתה צעיר, יש לך כל החיים לפניך," בחיוך טוב, כאילו זה גורם להם שמחה.
קמתי. טוב, אז אני יודע שכל החיים לפני, אבל זאת לא סיבה לקבל כבר עכשיו מרה שחורה." (עמ' 93)

הלא מהם החיים? מי הוא זה שחי את החיים ה'אמיתיים'? הבורגנים, שחייהם שקטים, השבים מידי יום לבעל, לאשה, לילדים? אך שמא חייהם של אלו אינם אלא בדיה? מסגרת שבנו בני האדם לעצמם על מנת להשתלט על כוחות התוהו בעולם, למסד את חוסר הפשר. החיים האמיתיים, כך מלמד אותנו ילד בן עשר, הם כאן, ברחוב. כאן כולם זרוקים, כולם סרסורים, כולם מוכרים את גופם.
אך אם אלו החיים, אז לשם מה לחיותם? הילדות, תחת להיות שמחה, הופכת למועקה; החיים, תחת להיות הזדמנות, הופכים להיות מרה שחורה. "אני יכול להבטיח לך שלא יקרה כלום", מבטיח דר' כץ החביב לרוזה, אך הילד הקשוב פורץ בבכי, "גם אני ידעתי ששום דבר לא יקרה, אבל זו הפעם הראשונה שמעתי את זה במפורש." נהנים אנו להפריח קלישאות על החיים, וזהו אכן ספר מלא קלישאות, אך מה נותר מאלו בחייו של ילד שמעולם לא האמין בחיים?
מחד, זאת התמונה הקשה שמסרטט לנו אמיל אז'אר, תמונה של ילד קשוח, שהחיים סירבו להטיב לו, ועל כן עבורו 'אלו החיים'. אך מבין השורות, ולעיתים קרובות גם עליהם, תחת מעטה זה עולה הזעקה. זעקתו של ילד שמחפש אהבה אך בעולמו הממוסחר אינו יודע לתת לכך מילים. קריאה לעזרה של ילד הרץ לפני מכוניות על מנת לזכות למעט צומת לב; ילד היושב שעות בחדר המתנה עמוס, בשביל להפוך, ולו לזמן מועט, למוקד העניינים; ילד שאינו מפסיק לדבר כאשר בפעם הראשונה מישהו מקשיב לו; ילד שאוהב את האשה שגדלה אותו, ומתכחש למותה. מומו הקטן שמח על כך שמוסיפים לו ארבע שנים לחייו, אך היה מייחל שהחיים אף הם יהפכו לסרט, ובלחיצת כפתור אחת יהיה ניתן להחזירם לאחור.
דברי, בעיקרם, אינם מתיימרים להיות ביקורת ספרותית. אין הם אלא הרהורים בעקבות ספר, ספר קשה, אך טוב. ספר שבעת קריאתו לא נתן לי מנוח, ואף כעת ממשיך לטרוד את מנוחתי. נדמה כי תכליתו של הספר הינו ביקורת על החברה, על יחסה לשוליים, על יחסה לחיים. אם כן לא נותר לי אלא להצטרף לקריאה זו, אמיל אז'אר מתאר לנו חיים, ואת אלו, כידוע, אין להעמיד לביקורת.

» ביקורות נוספות של חזקי
» ביקורות נוספות על כל החיים לפניו - ספריה לעם #221