ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 13 ביולי, 2015
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ברוכים הבאים לרובע בלוויל שבפריס. רובע שבו חיים, זה לצד זה, ערבים, יהודים ושחורים וגם מעט מאוד צרפתיים מקומיים. כאן, באחד הבניינים, בקומה השישית (בלי מעלית) גרים רוזה, אישה יהודייה ניצולת שואה שהיגרה מפולין ולמרות זאת היא בקיאה בתרבות ובשפה הערבית (והיא אף שהתה זמן מה במרוקו ובאלג'יר) שכל הזמן אומרת עד כמה היא משתוקקת להיות צעירה ויפה כמו פעם ופוחדת פחד מוות ממחלת הסרטן שיכולה לתקוף אותה בכל רגע נתון, ונער ערבי ששמו מוחמד (אבל כולם קוראים לו מומו). יחד איתם, גרים עוד חמישה ילדים (ביניהם נמצאים ילד ממוצא וויטנאמי, ילד שחור ואפילו ילד צרפתי מקומי אחד), ומדי פעם יש ילדים חדשים שבאים לתקופות קצרות, או כאלה שעוזבים ועוברים למשפחות אומנה אחרות. כמו שבטח הבנתם, חמשת הילדים האלה, וגם מוחמד, הם ילדים מאומצים. אמם המאמצת היא אותה רוזה שהצגתי אותה בפניכם מקודם, אשר מקבלת עבור כל אחד מהם כסף והמחאות בכל חודש, תמורת האימוץ. מוחמד וחמשת הילדים האלה הם בני זונות. התיאור הזה אולי נשמע גס ולא יפה, אבל זאת האמת - אמותיהם הביולוגיות של הילדים האלה הן זונות. גם גברת רוזה היא בעצם זונה, אבל זונה לשעבר. עכשיו היא רק אם מאמצת שלוקחת את הילדים המסכנים תחת חסותה. מוחמד, שהוא הגדול מביו הילדים, לא הכיר מעולם את אמו (כמו שאר הילדים בעצם) והוא משתוקק לפגוש אותה, או לפחות לראות למשך שנייה אחת את פניה, למרות אזהרותיה החוזרות ונשנות של רוזה שעדיף שהוא לא יכיר את אמו כי הוא יתבייש בה. בנוגע לאביו, מוחמד לא יודע מה קורה איתו, ומיהו היה בדיוק. מוחמד מבולבל גם בנוגע לזהותו הדתית, שכן הוא לא יודע אם הוא באמת מוסלמי כמו שכולם אומרים, או שאולי הוא נוצרי או אפילו יהודי. הוא לא בטוח גם מאיזו ארץ הוא בדיוק בא - אולי ממרוקו, אולי מאלג'יר, או שאולי אפילו מצרפת עצמה. והוא אפילו לא יודע בן כמה הוא בדיוק. דבר מעניין נוסף שאפשר לספר על מוחמד, הוא שהוא מעולם, אבל מעולם, לא נתקל במקרים של גזענות כלפיו (מה שהופך אותו לאדם די תמים) אבל הוא כן נתקל במקרי גזענות כלפי אחרים (כמו על שחורים אפריקאים לדוגמא). ועכשיו אני רוצה גם לספר לכם קצת על מערכת היחסים בין מוחמד לאמו המאמצת רוזה - היחסים ביניהם הם לא יחסים רגילים של אם ובנה המאומץ. הם יותר מזה. כי יש משהו מרגש ונוגע ללב שפוגע בול במטרה, ביחסים בין שני אנשים שונים, נער ערבי ואם יהודייה, המתגוררים תחת אותה קורת גג, בבניין אחד, בקומה השישית (בלי מעלית) ברובע בלוויל שבפריז, מוקד גדול למפגש בין תרבויות שונות, דיעות שונות ואנשים שונים...
הספר המקסים, המעלה חיוך והכל כך תמים הזה, הוא בעצם ספר הבגרות שלי בספרות של שנת הלימודים הזאת שתהיה. ובאמת יש בו איזה משהו ספרותי כזה, שהזכיר לי במעט את "התפסן בשדה השיפון" (שגם הספר הזה הוא מיועד לבגרות בספרות) אבל רק במעט. אבי הביא לי את הספר הזה יחד עם שאר ספרי הלימוד (המשומשים), ואני, שלא יכולתי להתאפק, חטפתי אותו מייד והתחלתי לקרוא אותו עוד באותו יום. ראיתי ספר קריאה, וזו הייתה התגובה שלי. נכון שזה ספר לימוד ושאנחנו נתחיל ללמוד אותו בעוד חודשיים בערך, אבל לא הייתה לי סבלנות לחכות, ולי זה הרגיש כמו ספר קריאה מן המניין. וחוץ מזה, יש משהו נחמד כזה לקרוא את הספר לפני כולם. זה גם יוכל לעזור לי בספרות ולקבל ציונים טובים יותר במקצוע (לא שהציונים שלי כאלה גרועים. להיפך, הם טובים מאוד. אבל תמיד יש יותר גבוה, וצריך לשאוף להגיע לזה), וגם אם אני חס וחלילה אשכח כמה פרטים מהסיפור, אני תמיד אוכל להיעזר בביקורת שכתבתי. אבל כמובן שלצד היתרונות, קיימים גם חסרונות. אחד מהחסרונות הוא שאני כבר אדע את כל הסיפור מראש ואני אדע מה הולך לקרות בכל רגע, וכתוצאה מכך יהיה לי די משעמם בשיעורים. עוד חיסרון הוא שיכול להיות שאני לא אוכל להתאפק ובאמצע השיעור אני אעשה לכולם ספויילרים. ועוד משהו. אני לא יודע אם זה דבר טוב או רע (תחליטו אתם בעצמכם) אבל אני די בטוח שכשהילדים בכיתה שלי יקראו את המשפטים הבאים ("אתה לפחות יודע מה זה זונה? אלו נשים שמתקיימות מהתחת שלהן", "כשהיא מתכופפת, הישבן שלה עוד יותר גדול מתמיד","גברת רוזה אומרת שהזין הוא אויב המין האנושי", "בנניה היה עוד יותר מאושר מתמיד, כי לא מזמן גילה שיש לו זין, וזה הדבר הראשון שקרה לו בחיים","מעולם לא הייתי כה מאושר לנגב ישבנים, כי זה עזר בפרנסה, וגם כשהאצבעות שלי היו מלאות חרא, לא הרגשתי באי הצדק שבדבר", ו-"מומו, תזכור תמיד, שהתחת זה הדבר הקדוש ביותר אצל הגבר. כאן הכבוד שלו. לעולם אל תיתן לאיש לבוא לשם, אפילו בתשלום גבוה. אפילו אם אמות וזה כל מה שיישאר לך בעולם, אל תיתן")הם כנראה יפרצו בצחוק גדול כמו מטומטמים, ולמורה יהיה קשה מאוד להמשיך בשיעור...
אז היה שלום, רובע בלוויל שבפריס. היי שלום רוזה. היה שלום מוחמד, והיו שלום חמישה ילדים נפלאים. נתראה שוב ב- 1 בספטמבר...
"שכחתי לספר לכם שגברת רוזה שמרה מתחת למיטתה תמונה גדולה של האדון היטלר, וכשהייתה אומללה וכבר לא ידעה לאיזה קדוש להתפלל, הייתה שולפת את התמונה, מסתכלת בה ומרגישה תכף ומיד הקלה, כי, בכל זאת, הייתה לה דאגה רצינית אחת פחות"
24 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
מחשבות - אההההההההההההההה עכשיו אני מבין. תודה. אני אקרא בהזדמנות.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, מוריה :)
א. אני כבר לא ממש אדון האופל, כפי שאת יכולה לראות (רק השם נשאר, וקשה לי מאוד להפטר ממנו!). ב. אדון האופל מסוגל לעשות דברים הרבה יותר נוראיים מלעשות ספויילרים על איזה ספר שהוא קרא... |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ניר אזולאי, אתה צודק בהחלט! תודה רבה! גם אני חושב שהוכחתי את עצמי היטב במקצוע...
ובקשר לאם זה מתאים או לא מתאים לנוער, אני חושב שזה בהחלט מתאים (עובדה שהצלחתי להתחבר אליו) ואני חושב שכל הגסויות שמופיעים מדי פעם בספר, הן לא קשורות בכלל לגיל של הקורא. (חוץ מזה, שכמו שכבר אמרתי, אנחנו כבר בכיתה י'א. אז אני חושב שזו החלטה מצויינת של משרד החינוך דווקא). |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה לך, אלון אריאלי! כן, אולי אתה צודק. אין גיל לשטויות...
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
חרדתו של המלך סלומון אינו המשך תוכני, כי אם המשך רוחני. פשוט אותה שפה אז'ארית.
קרא אותו ותבין.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
אני מקווה שיקריאו גם את הביקורת שלך בשיעור, כי לי אישית היא גרמה לצחוק :)
אתה יודע לכתוב. גרמת לי לרצות לקרוא את הספר הזה. תודה. אהה - ובלי ספויילרים לאחרים! אני יודעת שאתה אדון האופל, אבל עד כאן P: |
|
|
ניר אזולאי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
נראה לי שאתה צריך לקבל 100 אוטומטי בבגרות עם כמות הספרים שהספקת לקרוא...
אגב, זה לא נראה לי הספר הכי מתאים לנוער. אבל מי אני שאחלוק על משרד החינוך.
|
|
|
אלון אריאלי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
אני חושב שגם אם יקריאו את המשפטים האלה
באחד השיעורים שלי באוניברסיטה, אז כולם יפרצו בצחוק :)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
?
|
|
|
אנונימי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה לך, רץ! איזה סיפור מאוד משמעותי הספר הזה הזכיר לך? אשמח לדעת.
|
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
יופי של ביקורת - הספר הזה מזכיר לי אירוע אישי - מאוד משמעותי ... ולכן מאוד אהבתי את אופן ההסתכלות שלך לסיפור ולסיפור האישי שלך העתידי אותו
אתה בורא בדימיונך.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
אגב, מחשבות, קראתי את התקציר של 'חרדתו של המלך סלומון' ושום דבר על מוחמד, על רוזה או על כל דמות אחרת מהספר, לא הוזכר בתקציר. אתה בטוח שזה ההמשך שלו?
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תמר- מחשבות כבר המליץ עליו, אבל בכל מקרה תודה על ההמלצה.
|
|
|
תמר
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
אם אהבתם את כל החיים לפניו ממליצה מאוד על הספר חרדתו של המלך סלומון
של אמיל אז'אר או בשמו הספרותי רומן גארי.
קראתי לאחרונה ואהבתי מאוד. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
cujo, תודה רבה. כן, אתה צודק, כמו שאמרתי לחני, מעולם לא נספיק לקרוא את כל הספרים שיש בעולם.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
זה היה בצחוק, עמיר. יש לי דווקא כמה רגעים טובים שהיו לי עם המתמטיקה, ושאני לעולם לא אשכח... לגבי הספרות, אני אהיה במגמה בשנה הבאה.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה אלון. אני אתקן, הערה טובה- אני תמיד מתבלבל. תכף ומייד אתקן.
אבל למה, תגיד לי, אתה חייב להיות כזה קטנוני?? קודם 'פריז' של מחשבות, ועכשיו 'התפשן' שלך... ושונרא- את והטעות האלה שאת כל הזמן מוצאת בביקורות שלי... טוב, אני אתקן. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה, יעל. כן, גם אני חושב שעשיתי מעשה נכון (למרות שהיו לי כמה התלבטויות בדרך, שאותן הצגתי בביקורת).
ואת צודקת לגמרי. זה בכלל לא משנה איך אומרים את זה! |
|
|
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ז"שי - תפתיע, תחדש - אתה במגמת ספרות ?!?
פטור במתימטיקה - אתה מבקש... ה' ישמור - בנים חינכנו ורוממנו - והמה...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
יש! תודה, שונרא! ותודה גם על הפטור!
בעצם, במחשבה שנייה, אולי עדיף בלי פטור, כי ספרות זה כיף. אז אפשר אולי בבקשה לקבל פטור במתמטיקה במקום? כתבתי ביקורת על ספר מתמטיקה, אם את רוצה הוכחה :-) |
|
|
cujo
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
זשלב אחלה ביקורת.
חני - המורה שלי בכיתה ה אמרה לי את המשפט הזה ועדיין נשארו כמה ספרים לקרוא :)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה על ההמלצה, אולי אקרא אותו מתישהו. טוב, כמעט בטוח שאני אקרא. קראתי (וגם שמעתי) שיצאו לו עוד ספרים, תחת שם אחר. אולי אקרא גם אותם.
בקשר להערה שלך לגבי 'שמאלנים, ימנים, פריז ופריס'- אני לא כל כך הבנתי מה הקשר. אבל אתה צודק, אני אכן שמאלני (למרות שאני לפעמים אומר גם 'פריז' ולא רק 'פריס'). דרך אגב, בספר עצמו כתוב 'פריס' ולא 'פריז', ככה שגם הספר שמאלני... אבל פריס (או פריז, איך שתרצה) היא אכן היא מאוד מאוד רומנטית - וזה וודאי מוסכם על כולם. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה לך, חני! אני מסכים איתך, זהו ספר מעניין מאוד שחשוב להכיר. וזה ספר שבהחלט מתאים (גם) לילדים, ולא רק למבוגרים. וחוץ מזה, חני, אני כבר לא ממש ילד - אני בן 16, ועוד מעט אני אהיה תלמיד בכיתה י'א!
ואל תדאגי, תמיד יהיה משהו לקרוא :) |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
יופי, מחשבות. כבר הגענו לשלושה צדדים - ימנים, שמאלנים ומתנשאים. עוד מאמץ קטן ותהיה לנו ממשלה...
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
כי הוא טעה. הוא התכוון לכתוב "התפשן בשדה הסיפון".
ולמה "אלז'יר" ולא "אלג'יר"? למה "אפריאים" ולא "אפריקאים"? |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
יפה. אגב, למה "התפשן" ולא "התפסן"?
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
יעל, זה של המתנשאים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ספר מקסים, באמת.
טוב עשית שקראת אותו לפני שהתחלתם ללמוד אותו.
מחשבות - אני חושבת שההיגוי הנכון ׁ(של התושבים, ימנים כשמאלנים) הוא פָרי... |
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת יפהפייה. אני הייתי נותנת לך פטור משיעורי ספרות.
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ספר מקסים באמת ו''המשכו'' הוא חרדתו של המלך סלומון. פריז היא תמיד רקע נהדר לספרים
(כששמלנים מבטאים פריס ולא פריז).
|
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
זשי זה שלומדים את הספר בשיעורי ספרות זה מדהים.
כל כך שמחה שהספר ריגש אותך כי הוא אכן מרגש.
כל הניואנסים לגבי היהודים ומוסלמים וכור היתוך של תרבויות.. האמת לא חשבתי שזה ספר שמתאים לילדים אבל הנה כנראה ששגיתי. זשי אם תקגא את כל הספרים שמבוגרים קוראים מה תקרא שתהיה גדול?תמשיך לכייף ולחוות בחופש.... |
24 הקוראים שאהבו את הביקורת
