ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 6 במרץ, 2020
ע"י moshef
ע"י moshef
פסקה מתוך הספר:
"חשבתי שאתה, בני בכורי, תשמור על שם המשפחה שלנו, על ההמשכיות, תעביר לבניך ובנותיך. מה כבר יש לי בארץ הזאת, ומה עוד רוצים שאקריב? מי אני בלי השם שלי, ולמה שכנזים לא משנים שמם? אומרים אנו ערבים, ואם נשנה שם לא יגידו אנו ערבים?" הוציא סיגריה חדשה והדליק אותה ושאף כמה שאיפות עצבניות. "שם זה לא בגד ישן שמחליפים בחדש, אדם מדבר עם השם שלו, מתוווכח איתו, קרוב אליו. שם זה מנגינה של אדם, שושלת שלו, באר מים שלו, אתה רוצה לקחת זה ממני?"
לשווא ניסה להסביר לו שגם הוא אוהב את שמם, אלא שכאן מדינה חדשה וצריך להתחיל שושלת חדשה, ישראלית.”
הקטע המובא לעיל הינו פסקה אחת מתוך 623 עמודי הספר. קטע זה משקף יפה את תמציתו של הספר כולו. את רצונו של נורי (שמו של הדמות המרכזית), בכוחותיו בלבד לפלס דרכו כעולה חדש יחד עם משפחתו מהכפר/מעברה, דרך הקיבוץ בעמק אל העיר הגדולה ירושלים. הספר לכל אורכו דן בפערי ה״מעמדות״ הנובע מפערי ה״מוצא״ ועל יכולתו וקשייו של נורי להתקדם על ידי לימודים, התמדה כעובד חרוץ לפרנסתו, אל שאיפתו להשתלב בחברה הישראלית. הנושא ההיסטורי בספר הדן בעליה מארצות ערב ותלאות העולים, בעיני המספר, הינו נושא המוכר לנו מספריו של הסופר ומספריהם של אחרים, על אף זאת הסיפור מסופר בשפה ברורה, ספרותית, קולחת ומעניינת המחייה את התקופה מעייני המספר, בנוסף בתוך מסגרת זאת מתרקם סיפור אהבת נעורים מורכב, שובה לב ורווי רגעי תשוקה של בני נעורים, בגיל תיכון בשנות החמישים, מפליא אותי שזאת המציאות של אותה תקופה. לדעתי הספר מתאים לבני נוער (המסוגלים לצלוח את אורכו) ולאוהבי קריאת ספרים.
קראו ותהנו.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
בלי להתווכח עם התחושה הסובייקטיבית של האיום על הזהות העצמית, בכל זאת ראוי להזכיר כי על פרויקט עיברות שמות המשפחה עמד בן-גוריון (שם מעוברת), ורוב הנענים לו (מרצון או לא כל כך) היו דווקא אשכנזים: נציגי מוסדות המדינה, ראשי הצבא וכו'.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
בהחלט ספר מקסים.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
