ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 6 באוקטובר, 2023
ע"י סדן
ע"י סדן
למרות ששמעתי כמובן את שמעו, לא יצא לי עד עתה לקרוא שום ספר מספריו של אלי עמיר. ואילו עתה כשהגיע אלי, לגמרי במקרה הספר הנ"ל, שמחתי לקרוא בו.
בדיעבד יש לי הרגשה ש"התחלתי כאילו מהאמצע" כי ספרו של עמיר הוא אוטוביוגרפי לחלוטין! בעצם הייתי צריך לקרוא אולי לפי הסדר הכרונולוגי של ספריו את ספרו "”תרנגול של כפרות" שהתחיל את סדרת ספריו האוטוביוגרפיים ומתחיל בקליטתו בקיבוץ...
למעשה הוא קורא לגיבור ספרו "נורי" רק משום הנימוס! ומשום שהוא עוסק באנשים פרטיים רבים ויחסיהם איתם (שלעיתים הם אינטימיים...) ויתכן שגם את שמם שינה חוץ מאנשי ציבור רבים ששמם אמיתי לגמרי, שהוא מצטט בפיהם דברים ומספר על מעשיהם; אנשים כמו: דוד בן גוריון, יצחק נבון, טדי קולק ועוד רבים אחרים שהיו בתחילת שנות החמישים בצמרת מדינת ישראל שזה עתה נולדה... מדובר פה בנורי הנער בן השש-עשרה (עמיר) שבעיקר בגלל אביו נשלח לירושליים על מנת שבעזרת קשריו (הבלתי קיימים עדיין) יוכל להעביר את משפחת העולים-החדשים שלו, מ"כפר אוריאל" כפר העיוורים, לירושליים העיר הגדולה. ועד כדי כך מדויקים הדברים עד שבדקתי באינטרנט מהו אותו "כפר אוריאל" (כי מעולם לא שמעתי עליו קודם לכן) ומסתבר שהכל מדויק! היה אכן בדרום ליד גדרה כפר שמיועד לעיוורים בשם כפר אוריאל והיום הוא מהווה שכונה של גדרה... והתמזל מזלו של אותו נורי שעסק בירושליים בחלוקת עיתונים ובעזרת כישוריו הטובים התגלגל עד שהצליח לעבוד במשרד ראש הממשלה בתחילה כשליח ואחר כך התקדם להרבה יותר מזה... וכך גם הגיע לידי כך שהוא יוכל לצטט את את אנשי הציבור הנ"ל ולהשפיע על גורל משפחתו. תוך כדי הרפתקאותיו של נורי אנחנו מקבלים מושג מסוים על האפליה הנוראה, ששררה בארץ בתחילת שנות החמישים והעוול שנגרם לאנשים רבים שלא היו מהעדה "הנכונה"... וזאת למרות שעמיר הוא ממש מתון בעניין הזה! ומעריך בהחלט את תרבות המערב! אבל טוען שמדיניות "המחיקה המידית" של התרבות המזרחית באותה התקופה, הייתה שגויה והיה צורך למצוא דרך לשלב את התרבויות בהדרגה... נהניתי לקרוא את הספר העבה הזה (כשש-מאות עמודים) ואשמח לקרוא - אם יזדמן לי - גם את ספריו האחרים של עמיר.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
דינהליס
(לפני שנתיים)
ספר מצויין.
|
|
|
אברהם
(לפני שנתיים)
תודה על סקירה יפה וספר משובח.
רציתי להוסיף שחלק משמות האנשים הפרטיים שמוזכרים בספר, בשיכון העיוורים (כפר אוריאל) הם אמתיים לחלוטין. נתמזל מזלי ובתחילת שנות ה 70 גרתי בשכירות באחד הצריפים המוזכרים בספר ואף הכרתי אחדים מבני משפחה שהוזכרו בספר, אם כי לא אזכיר את שמם מטעמי צנעת הפרט של אותם אנשים/וזכויות יוצרים של המחבר. תבורך |
|
|
מורי
(לפני שנתיים)
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים)
ספר נפלא, שמקדים אותו רק מפריח היונים המופתי. וכן, ספר אמיתי.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
