ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 ביולי, 2022
ע"י קיבוצניק
ע"י קיבוצניק
מהספרים הישראלים היותר טובים שקראתי בשנים האחרונות.
עמיר יודע לספר סיפור קולח שנע בטבעיות מהאישי לכללי ובחזרה. מדובר בנורי, נער בן 16 שנעקר מעירק יחד עם רוב קהילת בבל העתיקה מייד לאחר קום המדינה. הוא הופך להיות מה שנקרא פעם "ילד חוץ" בקיבוץ שאל הוייתו החדשה לחלוטין עבורו הוא הולך ונקשר. ואז שוב נעקר אל מעברת כפר אוריה בה גרה משפחתו על מנת לסייע בפרנסה. משם שולח אותו אביו לבדו לי"ם ועומס על כתפיו הצרות את המשימה לחלץ את המשפחה מהמעברה ולהעבירה לעיר הגדולה. נורי עובד ביום ולומד בערב, מתאהב בנערה מרחביה ומתקבל למזלו לעבוד כשליח על אופניים במשרד ראש הממשלה בן גוריון. לא פחות. הצצה נהדרת ולעיתים הומוריסטית אל נבכי שילטון מפא"י. מעבר להתמודדות הרגשית והמעשית של נער צעיר לבדו עם תהפוכות שכאלה, עולה כמו בצילום רנטגן דמותה של ישראל בשנות ה- 50. שש מאות וחמישים אלף איש שהיו בישוב ערב מלחמת השחרור, קלטו כמיליון פליטים מארצות ערב ומאירופה. משימה בלתי אפשרית אבל הכרחית שיצרה מצוקות אדירות, מדיניות צנע שקשה היום להעלות על הדעת בחברת השפע שלנו, והתנגשויות בין עולמות תרבותיים שונים שלאט ומתוך מכאובים לומדים זה את זה. כל זאת תחת איום קיומי חיצוני שלא פסק לרגע גם לאחר שוך קרבות מלחמת העצמאות. עמיר אינו מייפה את המציאות, אך אינו כותב בסגנון "בכייני" אלא כמי שבתוך המציאות הזו של עקירה וזרות, עם תופעות של פטרונות וחוסר אונים, חצב את דרכו בהתמדה ובאומץ. הספר הוא הנצחה מרשימה לדור המעברות, פרק הרואי נוסף בתהליך עיצובה של החברה הישראלית. לא יאומן לאן הגענו מאז.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אברהם
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
מורי
לי זה היה ברור כבר מההתחלה שזה כך. בשל התאימות בסיפור לחיים האמיתיים. אולם ראיתי בסקירות שונות (לאו דווקא בסימניה) של ביטויים כמו "אולי" "כנראה" ועוד שלא רצו "להתחייב" על כך. לכן כתבתי "יש אומרים" תודה, מורי |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
יש אומרים שזו ביוגרפיה של עמיר? זה לא ברור שזה כך?
|
|
|
אברהם
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מעולה.
קראתי את הספר ואהבתי מאוד. (גם את הניגודים הספרותיים - ויש לא מעט כאלה). מיכל האשכנזיה - המאופקת משהו - מרחביה, לעומת רוזיטה הספרדיה קיבוץ מתקדם מול כפר נחשל פטרונות של מעסיקיו/חבריו בגזברות, לעומת יצחק נבון,(עוזרו של בן גוריון שמדבר אליו כשווה אל שווה) ועוד ועוד. תודה לך על סקירה מעולה (אברהם) הנה מעט מידע (מידע אישי) לאמת לא מעט מהכתוב בספר, שיש האומרים שזו בעצם ביוגרפיה של אלי עמיר בשירותי הצבאי הכרתי את אחת מבנות משפחת "יתום" שנים אחדות מאוחר יותר גרתי בשכירות (כחצי שנה) בצריף לא רחוק מהצריף בו התגררו הוריו ואחיו של "נורי". לאחר שכפר אוריה הסתפח למושבה גדרה, נקרא בפי העם "שכונת העוורים" היום זה רחוב בתוך גדרה והוא נקרא "רחוב יששכר" |
|
|
דינהליס
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
איזו ביקורת יפה. קראתי את הספר ומזדהה עם כל מילה. מופלא בעיניי איך הוא בונה את עצמו לאט לאט וחותר למטרה בלי להגיד "אכלו לי שתו לי" אבל עם לא מעט ביקורת על מה שהיה פה. גם הסיפור והכתיבה מעולי
|
|
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
סקירה יפה! לא קראתי אותו עדיין. ממתין לי.
קראתי את מפריח היונים לפני שנתיים ונהנתי מאוד. ספר מופלא עם ניחוחות מזרח משכרים. לדעתי הטוב בספריו בדיוק סיימתי לקרוא היום את אהבת שאול והספר הביא לי נחת רבה. אלי עמיר יודע לכתוב ברגש ובעניין אך לא בהתבכיינות. צודק לגמרי. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
באמת לא ייאמן.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
