ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 23 בנובמבר, 2019
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
אחד הדברים החשובים בחיים זו עקביות. אנו מצפים מאנשים מולנו לשמור על אחידות בדעותיהם, ולא לשנות אותה באופן תזזיתי. ואם הם משנים - לעשות עצירה ולהודיע קבל עם ועדה שזהו שינוי דעה, או שמצאו יוצא דופן, חריג שאינו מורה על הכלל. כתבתי לא אחת בעבר שאין הצדקה לאורך של יותר מ-500 עמודים בספר פרוזה שאינו סאגה ואינו מד"ב. האוטוביוגרפיה של עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, מהווה חריג לכלל הזה. מה גם שאינו בדיוק ספר פרוזה. נהניתי מכל מילה וקראתי בנשימה עצורה.
נער האופניים הוא ספר בן 622 עמודים.
הספר הוא ספר התבגרות, מתאר את קורותיו של נער, נורי חלאסיצ'י (בן דמותו של אלי עמיר עצמו), במשך כשנתיים בשנות החמישים במדינת ישראל הצעירה. נורי עלה עם משפחתו מבגדאד, הוצא מהקיבוץ על ידי אביו שגם שלח אותו לשם, במטרה לעבור לירושלים ולהעביר לשם גם את שאר המשפחה - הורים בשנות הארבעים לחייהם ושישה אחים צעירים ממנו.
בירושלים הוא מתחיל במקום מגורים של קרובי משפחה אדוקים בדתם החיים בעוני גדול, מתגוררים בכוך בשכונת הבוכרים ומתפרנסים בדוחק מעבודות נגרות. הוא מחפש עבודה ומקום מגורים חלופי. מתמודד מול פקידי לשכת תעסוקה ששולחים אותו לעבודות שאיבת מים וחטיבת עצים, מתעקש ללמוד בבית ספר ערב, ומחפש מקום מגורים שיהיה פינה לעצמו, נטול תקיפות מיניות ומוגן. כך מגיע נורי לעבוד בשתי משרות, אחת מהן של חלוקת עיתונים ברחביה העשירה, והשניה במשרד ראש הממשלה. הוא מכיר גם את החיים היותר זוהרים של העיר, כולל סרטים ובילויים, ומתאהב במיכל בת העשירים האשכנזייה.
הספר מביא יפה את רוח התקופה, מתאר את ירושלים לרחובותיה ולדמויותיה הססגוניות. עמיר כותב יפה ומתאר לעומק את תחושותיו של נורי, את השסע בין משפחתו ותפקידה בחייו ובין חייו החדשים. נותן מענה לתחושות קיפוח ומציג מורכבות אישית ופוליטית. את המיקום של העבודה במשרד ראש הממשלה פחות אהבתי. הוא נראה לי אמצעי מלאכותי להכניס את הוויות העולם הגדולות אל תוך חיים אישיים היפים בקטנותם.
ומעל לכל - הספר ארוך מדי. 622 עמודים על שנתיים, שאין בהם ממש עלילה עם מתח לקראת שיא, אלא תיאור כרונולוגיה שהוא כמעט "יומני היקר". שמעתי את דן בניה סרי אומר על עמוס עוז שהוא כבר גדול מדי ומפורסם מדי ועל כן אין מעזים לערוך את ספריו. נראה לי שאותו הדבר נכון לגבי אלי עמיר. יפי כתיבתו אינו מוטל בספק, וכך גם החלון שהוא פותח אל היהודים יוצאי עיראק ועליבות ההתייחסות אל בניהם משעלו ארצה. אבל קיצוץ של כמאתיים עמודים ביד עורך טובה היה מיטיב עם הספר ומהדק את המסר שלו.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה רבה
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
סקירה מעניינת
הנוגעת לספר שמעניין אותי זה זמן רב.
|
|
|
נצחיה
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
גלית, יותר פנטזיה התכוונתי
כי בכתיבה של פנטזיה טובה נברא עולם חדש, וצריך מקום לתאר אותו כך שלא ייצא מלאכותי. זה נותן הכשר (אם כי לא הכרח) למספר עמודים גדול. |
|
|
גלית
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
לא הבנתי,
למה זה לגיטימי למד"ב לכלול יותר מ500 עמודים ?
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
אלי סיפר בהרצאה על הקשר המיוחד
בינו לבין עמוס עוז.ושבעצם עמוס
בין היתר שכנע את אלי לכתוב את הספר בתואנה שאם הוא לא יספר על יוצאי עירק אף אחד לא יספר. ויש לו חשיבות הסטורית. הבטחתי להתחיל את עמיר בספריו הראשונים כי זה הקלוז'ר. כתבת יפה. |
|
|
נצחיה
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות, הכוכבים התעייפו והרביעי נשר כליל מפאת האורך.
|
|
|
נצחיה
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
פרפר צהוב, תודה על תגובתך
|
|
|
נצחיה
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
סקאוט, תודה רבה לך.
אומר לך בסוד שאפשר לדלג אם מתעייפים באמצע. לא כדאי לפספס את כולו רק בגלל האורך |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ספר נהדר, המצדיק ארבעה כוכבים מחייכים.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
על הספר הזה אוותר. על "סיפור על אהבה וחושך" ככל הנראה לא.
|
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
הספר על הכוונת כבר זמן מה אבל האורך הלא מוצדק הוא שמרתיע בעיקר כי סך הכול הספר נשמע מאוד לטעמי.
תודה על סקירה יפה. |
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
