קיץ לוהט. שריפת קוצים מאיימת להגיע אל בתי יישוב בגליל שבו מתגוררים אורי ונעמה. הוא מוזיקולוג והיא פסיכולוגית. האש שמגיעה עד סמוך לבית העלמין הצבאי שבו טמון בנם, שספק התאבד ספק נהרג בתאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי – מעירה בהם את האובדן ששכך מעט. זה קורה ערב נסיעתה או שמא מנוסתה של בתם לטיול ארוך שבו תחקור בין היתר את זהותה המינית.

בקצב פנימי מדויק ובגוון השפה הצלול והייחודי לו, מלווה צימר את סיפור התפוררותה של המשפחה, שיחידיה מבקשים לגעת ולהשתייך אך נסים זה מזה פעם אחר פעם, כי כמו שכותבת הילדה לאביה, “לפעמים הבית הוא רוצח שיש לנוס ממנו. (סלח לי אבא.)”

שמעון צימר

צימר, סופר, משורר ומחזאי. נולד בקריית חיים. גר בתל אביב, נשוי ואב לשניים. עבד בעבודות שונות, בעיקר כספרן. כותב בבית ובבתי קפה. בית הקפה החביב עליו הוא "תולעת ספרים" בכיכר רבין בתל-אביב. חמישה מחזות שכתב הומחזו והוצגו, בין השאר בקאמרי ובהבימה. זכה בפרס היצירה הספרותית על-שם לוי אשכ... המשך לקרוא

שם הספר
אמא להשכיר
אומללות ראויה לרומן
רע לתפארת
ראיות לאהבה
צימר מתחת לירח