ביקורת ספרותית על חיים קטנים מאת האניה ינגיהארה
ספר טוב

---

כריכת הספר, סובלת ככל שתהיה, לא מכינה את הקורא לכמה שזה הולך להיות כואב ועצוב בצורה יוצאת דופן. מעל 600 עמודים של מסע ארוך של קריאה שהתחיל בחג הפסח. לקח לא מעט עמודים טובים עד אשר העלילה התחילה לצבור תנופה. ספר לא פשוט הדורש סבלנות ואף הפוגות קריאה, מרובה מלל ותיאורים, שלעיתים מתישים, אבל גם שיאים, תהפוכות ומתח המשאירים את הקורא בסוג של ערנות.

על ארבעה בנים דיברה העלילה: ג'וד – העורך דין, וילם- השחקן, מלקולם- הארכיטקט וג'יי.בי- האמן. ארבעתם נפגשים בקולג' והופכים לחברים טובים, חייהם נכרכים האחד בשני ונפרשים על פני מספר עשורים. כל אחד מהם מעז לחלום את החלום האמריקאי ושואף להגשימו בדרכו שלו. אבל בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות החלום רצוף בסיוטים, ככאלה אשר פוגשים את פני הרשע, האימה והסבל של המין האנושי. ציר העלילה נסוב סביב גיבור הסיפור, ג'וד, אשר המסתורין סביב ילדותו-נערותו מניע את הסיפור כולו.

ג'וד, החכם, הסטודנט המבריק למשפטים, בעל עתיד מזהיר להיות עורך דין מעולה, שעבורו החוק והמתמטיקה שלובים זה בזה. הבחור האינטליגנט שיודע כל מיני דברים שלאף אחד אין מושג בהם, ועדיין לא יודע ומכיר את הדברים הפשוטים.

ג'וד, הרשע, המטיל אימה באולם בית המשפט והידוע כעורך דין קפוא ומרושע, שהמוניטין שלו בקהילת המשפט הוא כזה שיש שיעדיפו להגיע להסדר פשרה, ולו רק בכדי לא להיתקל בו בבית המשפט.

ג'וד, התם, הילד שמחפש להיות שייך, שייך למישהו שיאהב אותו, יגן עליו ולא יפגע בו ויאכזב אותו. המאמין לכל מי שמציע לו שבב של גילויי חיבה וחמימות והולך אחר כל מי שמראה קמצוץ של טוב כלפיו, אך המציאות המכוערת טפחה על פניו שוב ושוב ושוב עד כי הפסיק לבטוח באנשים.

ג'וד, שאינו יודע לשאול, הכנוע והצייתן, אפוף הסודות והשקרים, הקר והמבודל שילדותו אטמה אותו ובודדה אותו. המתקשה להיפתח ולהיחשף בחולשתו ולאפשר ליקיריו להגיע אליו. מבחינתו לא מגיע לו להיות נאהב כי "מישהו שנראה כמוני יכול לקחת כל מה שהוא יכול לקבל".

חייו של ג'וד נעים בין שני מישורים: העבודה, המתאפיינת באינטנסיביות גדולה וקצב מהיר והחיים האישיים, חיי זוגיות, המתנהלים אט-אט ובזהירות רבה. נראה כי העיסוק האינטנסיבי בעולם המשפט משמש עבור ג'וד בריחה מחייו האישיים, שבהם עליו להתמודד עם עצמו ועם עברו. הבית הוא מקום האי-סדר הפנימי, אשר השתיקה רק מכסה עליו, ואילו המשרד הוא מקום של ההתבהרות. הוא אינו אוהב לדבר על עברו וכל ניסיון לשאול אותו שאלות בנושא גורם לו לאי נוחות. חושף טפח ומכסה טפחיים, ואט אט אנו נחשפים אל הפרטים, האירועים ולתחנות השונות בחייו: ילדותו במנזר, בריחתו עם האח לוק, חצית הארץ לאורכה והשהות הארוכה בדרכים, השהייה במעון הבנים, חדרי המוטלים, המגורים עם ד"ר טריילור. וכל ציון דרך נושא צלקות של טראומות ופצעים פתוחים. היכרותו עם אנה, העובדת הסוציאלית, מהווה את הסממן הראשון לשינוי, שלאחריו יגיעו ימי הקולג', שם יכיר את שלושת חבריו הטובים, יקשור את גורלו עם הרולד, המרצה שלו למשפטים ורעייתו ג'וליה, שלימים יהפכו להוריו המאמצים, יפתח קריירה מפוארת כעורך דין, חברות הנפש שלו עם וילם תהפוך לאהבה גדולה, ידידות רבת השנים עם אנדי, רופאו האישי, המטפל בו במסירות אין קץ, תעמוד גם היא במבחן הזמן. אולם בד בבד, קולות העבר לא מרפים ממנו ומטילים צל על ההווה.

יניגהארה מצליחה לרתק את הקורא, לשתף בסיפור המעשה ולפתח בו תחושת מעורבות במתרחש ומנעד של רגשות (מבולבלים משהו אפילו) כלפי הגיבור והדמויות הסובבות. יחד עם זאת, הקריאה על הויה דולורוזה שלו הייתה לעיתים קשה להכלה ומעוררת סימני שאלה, שכן האירועים המתוארים, היקפם, ריבויים, הלופ והניגודיות שבהם חי הם כה קיצוניים, עד כי נדמה שאותם חיים קטנים מתרחשים ביקום מקביל. ואולי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות אכן הכל אפשרי....

» ביקורות נוספות של Tamas
» ביקורות נוספות על חיים קטנים