ביקורת ספרותית על המושבעים - משפט - Eddie Flynn #4 מאת סטיב קוואנו
ספר טוב

---

שיטת המושבעים היא צו מילואים לציבור האמריקאי, אבל כמו במילואים יש כאלה המנסים לחמוק מהחובה המשפטית בתירוצים כאלה ואחרים. אומנם יש חוקים האמורים להגן על מושבעים מפני פיטורים ממקום עבודתם, אבל לא לכולם יש את הסבלנות לשמש כמושבע במשפט שלא ידוע מתי יסתיים, ותמורת פיצוי כספי סמלי. בנוסף, לכל משפט (פלילי) נבחרים מושבעים חלופיים למקרה שאחד מ -12 המושבעים יאלץ לפרוש במהלך המשפט. מה שיכול להיות די מתסכל לשבת לאורך משפט, כגלגל חלופי, ולגלות בסופו של דבר שאין לך זכות הצבעה. עם זאת, יש כאלה שיעשו הכל (אבל הכל) בכדי להסתנן אל חבר המושבעים ולא מתוך מקום של פטריוטיות טהורה, אלא פסיכופתיות צרופה. ג'ושוע קיין, הוא אחד כזה. פסיכופת בעל אינטליגנציה גבוהה. סוג של טורף חברתי, היודע לתמרן את דרכו בחיים באכזריות רבה, ושמניעיו טמונים עמוק עמוק בילדותו.

וזוהי נקודת המוצא של הספר שלפנינו. הרוצח האמיתי יושב על ספסל המושבעים, ומכאן מתחיל תהליך של קרב מוחות בין שני השחקנים הראשיים בדרמת בית המשפט. האחד, מושבע ורוצח סדרתי, והאחר, עורך דין הגנתי, ושניהם משתתפים במשפט רצח שערורייתי. אדי פלין, נוכל דין שהפך לעורך דין, מקבל את הזדמנות חייו לייצג כוכב הוליוודי, הנאשם ברצח אשתו וראש צוות האבטחה שלו, בתיק בעל פרופיל תקשורתי גבוה. הוא מצטייר כטיפוס מבריק בעל חשיבה יצירתית, שלא נותן לראיות לבלבל אותו. ג'ושוע קיין מצליח לפלס את דרכו לחבר המושבעים, שהליך בחירתם הוא נושא מעניין לכשעצמו, ומעניק לקורא את נקודת מבטם של עורכי הדין לגבי בחירתם - ההגנה רוצה אנשים חושבים ויצירתיים, התביעה בוחרת צייתנים. נוכחתי לגלות שיש תפקיד כזה של יועץ מושבעים, הדואג להמליץ מי מהמושבעים בעל פוטנציאל לזכות או להרשיע את הלקוח ובאיזו סבירות. כאשר הייעוץ נמדד על פי משתנים שונים של נבירה בחיים הפרטיים - מצב משפחתי, מצב כלכלי, מוצא, השכלה, מקצוע, דעות פוליטיות, פעילות ברשתות החברתיות, תחומי עניין, אמונות ועוד. בוחנים תכונות אישיות, עוקבים אחרי שפת גוף ושואלים שאלות כלליות שנועדו לאתר דעות קדומות.

נקודה מעניינת נוספת, שמשכה את תשומת לבי, היא הקשר החברי הקרוב בין השופט במשפט לבין עורך הדין של ההגנה. קוואנו מאזכר קלות סוגיה זו. לפיו, שופטים ועורכי דין יכולים להיות חברים, וכשהם מוצאים עצמם יחד בבית משפט בצדדים מנוגדים, הם משחקים לפי הכללים. כך מקובל. כלומר, כל עוד התיק פתוח, מערכת היחסים החברית ביניהם מושהית והם אינם יכולים להיפגש ולהתרועע מחוץ לכותלי בית המשפט. האם אפשר לדון ללא משוא פנים כשקיים חשש להימצאות בניגוד עניינים? לפי הסיפור – כנראה שכן. ובמציאות – מסתבר שקיים פער בין המצב המצוי למצב הרצוי, על אף שלמראית העין (או הצדק) יש משמעות. נקודה למחשבה.

ספר מותח (שמו המקורי של הספר הוא Thirteen, המתכתב טוב יותר עם העלילה ומשום מה תורגם לשם הבנאלי - המושבעים). למרות נקודת המוצא, קוואנו מצליח לשמור על רף וקצב מתח גבוה לאורך הסיפור ואף להפתיע. הסצנות המעניינות בסיפור נגעו להופעות המרתקות של עורכי הדין בבית המשפט. וכיאה לספר מתח, העלילה מלווה בפיתולים וטוויסטים, אבל הדחיסה שלהם, לקראת סוף הסיפור, הרגישה לי קצת עמוסה מדי. חלק מהסצנות סבלו מחוסר אמינות (הסצנה במכונית המשטרה, איבדה אותי) אבל מי שיכול לשים את האמינות על השהיה, יצליח ליהנות מספר זה.

» ביקורות נוספות של Tamas
» ביקורות נוספות על המושבעים - משפט - Eddie Flynn #4