ביקורת ספרותית על חיים קטנים מאת האניה ינגיהארה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 4 בפברואר, 2019
ע"י מחשבות


יש לסופרים אמריקאיים תכונה מגונה של להג יתר. שניים עולים לקבל פרס: דונה טארט וג'ונתן פראנזן. לו היה להם שמץ מהיכולת של יאנגיהארה, מלאכתם היתה צולחת בידם יותר.
בחירת המילים של אמיר צוקרמן המתרגם לא תמיד היתה הבחירה הטבעית. התרגום זורם ברובו, אבל לפעמים נעצרים בגליץ' כזה או אחר.
האם השם חיים קטנים בא לומר משהו? 610 עמודים צריך לקרוא כדי להבין מהיכן השם. למען השם, אני סבור כי השם ג'וד בר-המזל או החברים של ג'וד טובים יותר, למרות שאני יכול להבין מדוע נבחר השם הזה ועוד נחזור לזה.
עכשיו נניח לנ"ל ונחזור לעיקר: הסיפור הזה לא יישכח מהר. את הלב הוא לפת ובסוף הלב נחמץ וחשב להתפקע מצער. קשה למצוא מילים לתאר את גודל האירוע הספרותי ולכתוב סקירה קוהרנטית. קשה למצוא את המילים שיסבירו מה בדיוק היה פה ועד כמה לא ממש קראנו דבר כזה קודם לכן.
ג'וד הוא ילד יפה. יופי מושך לטוב וגם לפחות טוב, בלשון המעטה. לג'וד אין חיים רגילים ודי מהר הוא מוצא עצמו גדל במנזר בתחושה שהוא לא ממש ילד טוב, מיוחד או סתם נורמלי. רק נזיר אחד מתנהג אליו יפה, מניח לו לסייע בגן הירק ובחממה, זה האח לוק. האח לוק נותן לג'וד תחושה שהוא ילד ראוי ושווה. בסופו של דבר שניהם בורחים מהמנזר כשהאח לוק מבטיח לג'וד בקתה ביער, במקום יפה ומיוחד. בקתה לא היתה, בעתה כן. שנים שמר ג'וד על סיפור נערותו והוא גדל למרות הכל כמעט נורמלי, מגיע לקולג' ויוצא מהלימודים עו"ד, כשהקריירה שלו פורחת במשך עשרות שנים.
אבל זה סתם תאור קר וחוטא לרגש.
ארבעה חברים למדו יחדיו בקולג' וכמובן גרו יחד. ג'וד, עמוד התווך של כולם, לא מבחירה, אבל כך יצא. וילם השבדי, שהפך לשחקן מפורסם, יפה תואר. מלקולם כהה העור, האדריכל שנאמר שהוא מתוסכל, וג'יי. בי. הצייר המצליח, המתעד לאורך עשרות שנים את חבורת הארבעה במוזיאונים נחשבים בניו-יורק, שסנדלי מנולו בלניק לא עושה להם שום כיף בלב. והמבין יבין.
וכך, ג'וד הוא ציר העלילה, החופן סוד נוראי, שאת הצליעה שלו הוא מסביר תמיד באיזו תאונה מסתורית מעברו, אך לא מפרט. זה כואב מדי ואיש לא צריך לדעת את הפרטים המדוייקים.
בשלב מסוים ברור לכולם ובעיקר לווילם, שהקשיים אותם חווה ג'וד רק יתעצמו. בריאותו אינה תמיד בשיאה ולכך נוספת פגיעה עצמית חוזרת ונשנית. וילם בוחר בחירה שספק אם רבים היו עושים אותה: להפוך לבן זוגו לחיים, למיטה, לגורל של ג'וד. הזוגיות שלהם מכמירת לב, מהיפות שהספרות נתקלה בה, ומזלו של ג'וד ממשיך לשחק לו. יש לו בן זוג אוהב, הורים מאמצים, חברים רבים, עבודה מספקת. בשלב מסוים נכנסת לתמונה תאונה נוראית, לא כזו הפוגעת פיזית בג'וד בר-המזל, אך מחריבה את עולמו. הסיום גורם לצביטה נוראית בלב. אם הספר כולו לא נופל למלכודת הרגש בכל מחיר, הסיום הולם בקורא. בסופו של דבר, לפחות מבחינתו של ג'וד בר-המזל החיים באמת קטנים.
בדר"כ אני לא מתקשה בכתיבת סקירות. כאן פשוט לא נמצאו המילים. יאנגיהארה יודעת לכתוב ובארסנל שלה בסה"כ שני ספרים. עליה לשנס מותניים. הספר הזה הוא הטור דה פורס שלה. יצירה נעלה, שאין דומות לה. בתחילה, לאחר הפרק הראשון, מצאתי עצמי נרתע מלהמשיך. משהמשכתי, מצאתי עצמי מנצל כל כמה דקות פנויות להמשיך בקריאת היופי ללא קץ הזה.
מקווה שגם אתם תמצאו זמן ל-638 עמודים נפלאים שכאלה.
55 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 3 ימים)
לגמרי אחד מהטובים.
שולי קליין (לפני 3 ימים)
מחשבות, אני אסירת תודה לך היה בתחילת הספר משהו מבטיח, מעניין ומסקרן, אך אחרי 200 עמודים הרגשתי שזו הבטחה שלא מתממשת והנחתי את הספר. אז הגיעה חוות דעתך, מחשבות, וסמכתי את ידי על שיפוטך. חזרתי לקרוא בספר במשנה מרץ, ואכן, זהו ספר שלופת את הנשימה והנשמה, מצד אחד הלב מתחלחל מהסיפור של ג'וד, ומצד שני הוא עטוף במעטפת חברים דואגת, אמיצה ובעיקר מעוררת קנאה.
יש כאן סיפור טוב מהחיים, כתוב טוב מאד, מסקרן, שובר לב לא פעם, העיניים מרצדות ומתמלאות בדמעות מגודש הרגשות שעולה. הספר הזה הוא אחד מן הטובים שקראתי.
תודה מחשבות :)
מחשבות (לפני 5 ימים)
זה היה על ספר אחר. נראה כי והיום איננו כלה נדבק אלי כמו מסטיק לנעל. מה יהיה? יש עוד ספרים וסופרים שאני מייצג במשרדי המשגשג:
כל ספריהם של מורקמי, אוסטר, מאיר שלו ואהרן אפלפלד וכמובן הספר נוטות החסד ועכשיו גם חיים קטנים. בל נשכח את מישל וולבק.
Tamas (לפני 5 ימים)
האם מדיח מראשות הרשימה את ״והיום איננו כלה״?
מחשבות (לפני 5 ימים)
תודה, צילה. שברת את השיא הקודם שלי של 52 לייקים לסקירה.
מחשבות (לפני 5 ימים)
רונדנית, אחלה מתנה. אור, הכריכה כך גם במקור. הנאה מובטחת ובהחלט לבוא עם ציפיות, כרים ושמיכות.
אור (לפני 5 ימים)
ואני שואל, הכריכה היא גם במקור?

סקרנת מחשבות, סקירה מעולה.
סקאוט (לפני 6 ימים)
רונדנית, הרבה מזל טוב ♥ עם כל הרעש סביב הספר הזה אני באמת אקרא אותו בסוף...מסקרן אותי לדעת אם הוא באמת כזה טוב..
רונדנית (לפני 6 ימים)
אקבל אותו מחר ליום הולדת....ביקשתי מהמשפחה שיקנו לי, גם נרתעו מהפרצוף על הכריכה חחח
מחשבות (לפני שבוע)
דינה, שמח שהגעת אליה. בדר''כ אין הרבה ספריך שנשארים אתי כמו הזנב לשביט. זה נשאר ונדיר לקרוא על רעות שכזו, העטופה בחברות שכזו.
dina (לפני שבוע)
וואו!!! כמה שאני שמחה לקרוא את הסקירה הזו! מסכימה איתך לגמרי. כל מילה.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
כיף גדול. שלא יחכה.
לי יניני (לפני שבוע וחצי)
איזה כיף שהספר הזה מחכה לי
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
זה לא חייב להיות מעשה רווח. גם אם זה מעשה ספרותי לגמרי, זה יצא יפה ומשכנע, ולגמרי לא מתוקק, סכריני ואידילי. זה פשוט יצא יפה וכואב. לא עניין של מה בכך. באחריות.
אני לא נוהג לומר שאתה צעיר ובלה בלה בלה, אבל בגילי כבר מגלים שרעות היא דבר נדיר. לא חברות, רעות.
מושמוש (לפני שבוע וחצי)
טוב, על הרעות - החברות בספר קראתי ביקורת שזה סאיינס פיקשן, לא מציאותי. מומצא מדי. אבל נכון, קראתי רק פרק ראשון. עם כול הכבוד לדבריך כנראה לא אקח סיכון. אולי יש פה מצב שקורה לא פעם כשקוראים/רואים יצירה מתרבות אחרת (נניח סינית). אין לנו כלים לאבחן אותה. היא שונה מדי.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
רק שזה ממש לא כך כאן. זה מרומז לגמרי, לא המטרה בפני עצמה ובטח לא סנסציוני. רחוק מכך. אני אפילו חושב שזה חוטא לטוהר של הספר, לסיפור הרעות העמוקה, ממש אין מילה אחרת.
מושמוש (לפני שבוע וחצי)
למחשבות - מזכיר לי את המאמר של אסף ענברי על כותביי הרומנים בארץ (רובם חבריי או עוזביי קיבוץ) ועל עמוס עוז שכתב בעקבותיהם (גם עגנון נגרר לזה אבל עצר בזמן לפי ענברי, וזרק את הרומן בסגנון הזה שהחל לכתוב). הרומנים שלהם, הוא מסביר, מוגדרים 'רומן אירוטי'. שם המאמר של ענברי: " הקיבוץ כמלודרמה אירוטית". ז"א: על רקע סטאטי מגוללים יחסים עם זה ועם ההוא ולזה בת בלתי חוקית וגילויי עריות, הכול הולך. הישג ספרותי? לא. אז כול הילדים סובלים התעללות מינית בלתי אפשרית? לא. אז מה זה? זה שוליים שנבחרו למטרת סנסציה.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
אני עוד מעכל את הספר.
shirz (לפני שבוע וחצי)
מדהים! באמת אין הרבה מילים שיכולות לתאר ספר כזה..
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
מה כל כך אינטנסיבי וסנסציוני? מהיכן התחושות הללו?
מושמוש (לפני שבוע וחצי)
קשה מאוד לשכנע אותי לקרוא את זה אחרי הפרק הראשון, הביזארי וסתמי. נראה לי שלא אקח סיכון. למה ייסורים כה אינטנסיביים וסנסציונים? קצת חשוד.
Pulp_Fiction (לפני שבוע וחצי)
אכן הוא עמד על הדוכן של "הצומת" ב- 29.90. התחושה לא הגיעה ממקום רציונלי, אבל לא באמת התעכבתי על כך - זה כנראה בא מהתמונה על העטיפה. אבל כמו שאומרים - אילן לשפוט ספר על פי כריכתו.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
לא משהו מוכר.
אור קרן (לפני שבוע וחצי)
סליחה שאני מתערב, אבל סקרנת
באיזה ספר מדובר?
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
התרשמתי דווקא שהגופן בסדר. עכשיו אני קורא משהו יותר עבה ובגופן קטן יותר. זה מדכא.
יונתן בן (לפני שבוע וחצי)
התחלתי אותו. בינתיים הגופן הקטן עושה לי כאב ראש. זה 640 עמודים שמשולים ל- 1,640 בגופן נורמלי...

אבל הוא כתוב נפלא.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
30 בצומת לספר יקר מהממוצע? למה ספר פח? מהיכן התחושה הזו?
Pulp_Fiction (לפני שבוע וחצי)
יפה כתבת. חשבתי שהכריכה מזעזעת רק אותי. חשבתי שזה ספר פח,מה שחוזק על ידי העובדה שהוא נמכר ב'צומת' ב-30 ש"ח.
הצלחת לשכנעני שאין זה כך.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
משום מה, בהתחלה הוא אכן לא היה ממוקד וההמשך היה טיל ישר ללב.
כרמליטה (לפני שבוע וחצי)
תודה מחשבות.
זוכרת שבתחילת הקריאה היית רחוק מלהתפעל. שמחה שבסוף אהבת.

אני אצטרך לחכות כמה חודשים עד שתורי בספרייה יגיע.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
ממש לא רצף אסונות. בטח לא מסחטת דמעות. נוגע ללב כן.
אדמה (לפני שבוע וחצי)
תודה מחשבות, נשמע כמו רצף אסונות שמייצרים מסחטת דמעות, בזמן אחר אקרא את הספר הזה.
אפרתי (לפני שבוע וחצי)
בהחלט גרמת לכולם להסתקרן ולרצות לקרוא.
נתי ק. (לפני שבוע וחצי)
סקירה יפה!
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
מיכל, שפע כזה של מחמאות על הבוקר.
מיכל (לפני שבוע וחצי)
אהבתי את משחק המילים שבין בקתה ובעתה ואת הדרך שבה רמזת על ההתעללות בלי לעשות ספוילרים.

אחת הסקירות הכי טובות שלך וללא ספק הכי מרגשת.
רותה (לפני שבוע וחצי)
אני כבר הזמנתי את הספר בספרייה.
בזכותך.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
תודה חני ורותה. רותה, אני עדיין מרגיש שלא אמרתי הכל ועדיין לא מוצא מה להוסיף. אבל אם זה יגרום לעוד אנשים לקרוא ולרוות נחת, עשיתי את שלי.
רותה (לפני שבוע וחצי)
חיים קטנים, סקירה גדולה
חני (לפני שבוע וחצי)
סקרת נפלא. באמת נשמע רגיש רגיש...ויפה.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
לא. היופי הוא בכתיבה ואין ממש מה לדלג.
צב השעה (לפני שבוע וחצי)
האם אפשר לעבור ברפרוף על כמה מאות העמודים הראשונים, כשהספר מקרטע, ולהגיע ישר לעניין - בלי לפספס פרטי עלילה חשובים?
מחשבות (לפני שבועיים)
את ראשי הקטן אני לא מטריד בשכאלה. מבחינתי, ספר בלתי נשכח וברור שכל חובב ספר חייב אותו לעצמו. הוא אפילו לא בר קטלוג ולכן הפואנטה לא צצה מעצמה מתוכו.
לו הייתי ילד הייתי אומר שככה זה כן תשובה.
שמוליק (לפני שבועיים)
סקירה נהדרת, מחשבות.
את הספר סיימתי לפני שבוע. זאת היתה קריאה אינטנסיבית שנמשכה על פני שבוע בו ניצלתי כמוך כל רגע פנוי לקריאה. בכיתי ודמעתי, לעיתים לא הייתי יכול להמשיך לקרוא והמשכתי. עדיין, אני לא מסוגל להמליץ עליו בפני אנשים. אם הייתי פוגש את המחברת הייתי שואל אותה שאלה אחת. למה? מה המטרה?
מבחינתי אני מקטלג את הספר הזה כ ״החוחית״ פוגש את ״נוטות החסד״, אבל שם עוד הבנתי מה המטרה.
זהו ספר מעולה, חמישה כוכבים קטן עליו אבל שוב תזכירו לי בהזדמנות זאת : למה?
מחשבות (לפני שבועיים)
לא מצליח לפתוח בנייד
Tamas (לפני שבועיים)
https://www.haaretz.co.il/literature/prose/.premium-REVIEW-1.6760150
מחשבות (לפני שבועיים)
מהספר? אז איך אומרים בהולנדית צבאנו עבר על פיסת צואה בכביש לא סלול?
Tamas (לפני שבועיים)
ההולנדים עשו ממנו כבר הצגה...כך שהכל אפשרי..
מחשבות (לפני שבועיים)
חיפשתי מתאימים ולא מצאתי. אני צופה בסדרות רבות ואין מועמדים. לאביו של ג'וד הייתי מכסימום יכול לקחת את ד''ר גלסמן מהרופא הטוב. בספק אם ניתן בכלל להמיר סיפור כזה לסרט או סדרה.
שמח שריגשתי.
Tamas (לפני שבועיים)
סקירה נפלאה. רגשת!
הליהוק דורש עוד ליטוש....
מחשבות (לפני שבועיים)
כמו שאמרתי, ההתחלה משום מה הרתיעה. ההמשך היה מהמם.
סקאוט (לפני שבועיים)
מחשבות, יפה שיש לך הערכה עצמית. זה חשוב מאוד. כתבת היטב. ניכר שהספר ריגש אותך וטוב שלא זנחת אותו! למעשה, הופתעתי שהתוצאה הסופית היא אחרת מהרושם הראשוני שנוצר לך מהספר בתחילה.
מחשבות (לפני שבועיים)
ועכשיו חזרתי לקרוא מה שכתבתי בסקירה. כמה יפה ומצמרר.
מחשבות (לפני שבועיים)
תודה, שמוליק. פרפר, העטיפה מנסה להביע את צער העולם, אבל ייתכן שהיא מחמיצה משהו.
פרפר צהוב (לפני שבועיים)
מחשבות, התעלית על עצמך. ביקורת פיוטית.
התמונה על הכריכה אכן נוראית, וסקירות אחרות גרמו לי לא לחשוב על הספר הזה.
הסקירה הזאת גורמת לי להוסיף אותו לרשימה המתארכת.
שמוליק כ. (לפני שבועיים)
אני חושב שזו הסקירה הכי מרגשת שכתבת.
אנסה להשיג את הספר, תודה לך.
שופי ינשופי (לפני שבועיים)
אאוץ'
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=109532
מחשבות (לפני שבועיים)
לגמרי, בן. נפש כזו תשמח על כל דף. כמעט.
יונתן בן (לפני שבועיים)
נשמע כמו ספר לנפש הומיה, אבל לא במובן הציני המזלזל אלא במובן הכי אמיתי.
שכנעת.
מחשבות (לפני שבועיים)
עזוב כריכה, אפילו ליהוק לא הצלחתי להרכיב. חשבתי על וילם כיונתן אגסי וג'וד כשי חי...
Rasta (לפני שבועיים)
ביקורת באמת מסקרנת, העלילה נשמעת טוב.
ועדיין קשה לי להתעלם מהכריכה המזעזעת הזאת.
מחשבות (לפני שבועיים)
תודה, גלית. ועדיין, יש לי תחושה שלא אמרתי עליו דבר.
גלית (לפני שבועיים)
הסקירה היפה ביותר שקראתי על הספר הנפלא הזה, שסיימתי לקרוא לפני כחודש ועדיין נשאר איתי.
מחשבות (לפני שבועיים)
אמיתי כל דף ודף.
רונדנית (לפני שבועיים)
תודה רבה מחשבות - הוא גבוה אצלי ברשימת הקריאה - נראה כמו ספר אמיתי כהגדרתך....
yaelhar (לפני שבועיים)
כל ביקורת על הספר הזה משנה את דעתי עליו... הביקורת הזו מסקרנת.
מחשבות (לפני שבועיים)
כלל וכלל לא מסחטת דמעות. אפילו לא טיפה.
סוריקטה (לפני שבועיים)
פייר, נשמע לי כמו מסחטת דמעות היסטרית :) ויחד עם הזלזול ביכולותיהם של סופרים שאני דוקא כן מעריכה מחזקים את המחשבה שאולי לא כדאי לקרוא את זה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ