ביקורת ספרותית על כל מה שעולה מתכנס מאת פלאנרי או'קונור
ספר מעולה

---

הכרתי את שמה של פלאנרי או'קונור, אבל איכשהו מעולם לא יצא לי לקרוא ספר מספריה. זוהי סופרת שמזוהה כ"דרומית" (של הדרום בארה"ב) ואני מבין שכל יצירתה ובוודאי שבספר הסיפורים הזה, אכן מתרכזת במה שהיא הכירה היטב – בדרום העמוק של ארה"ב. אותו דרום שבו השחורים שהשתחררו מהעבדות לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, סבלו בו מאפליה נוראה ושבו המונים רבים באוכלוסיה של לבנים ובעיקר של שחורים היו בעצם אנשים מאוד פשוטים, עניים וחסרי השכלה, אך גם עם השפעה דתית מאוד חזקה.
מה עוד שעיקר יצירתה של או'קונור, שמתה בגיל צעיר יחסית, נכתב בזמן שבאותן מדינות דרומיות, האפליה הגזעית הייתה גם רשמית – של המדינה. (היא מתה בשנת 1964) קשה לתרגם את האנגלית הזו ובתרגום העברי אנשים מתייחסים בסיפורים לשחורים כ"כושונים"... אמנם לא קראתי את הספר באנגלית, אך אני מניח שהכוונה בתרגום למילה "ניגרס", שנחשבת באנגלית למילת זלזול וגנאי לשחורים... אני מעלה את הנקודה הזו כי יחסי השחורים והלבנים תופסים מקום מאוד חשוב בסיפורים והם נמצאים בצורה זו או אחרת כמעט בכל הסיפורים.
הסיפורים עצמם רובם קשים ואף טרגיים ומזעזעים. גיבוריהם יכלו להימצא רק באותן מדינות דרומיות ובאיזורים של חוות-חקלאיות, או ישובים קטנים מאוד, שבהם חיים אנשים בדרגות שונות של עוני ובמידה רבה של קרבה לדת. ואכן יש גם סיפורים שהיסוד הנוצרי חזק בהם מאוד; למשל של מעשי חסד נוצרים מהסוג של "השומרוני הטוב", שלנו כיהודים הרבה יותר קשה לזהות כעניין דתי. מיד כשהתחלתי לקרוא חטפתי מין "הלם קל" מסגנון הכתיבה הנהדר ומעומק התיאור של הדמויות ועד כמה הייתה או'קונור כשרונית! חשבתי על כך שסיפוריה אינם פחות טובים מסיפוריה של אליס מונרו הסופרת הקנדית המצוינת שזכתה כידוע בפרס נובל רק לפני כמה שנים...
(מסתבר שגם בפרס נובל צריך לא רק כישרון אלא גם הרבה מזל...) בקיצור אוקונור נחשבת כבר היום לסופרת אמריקנית קלסית ואני אישית מאוד ממליץ על קובץ הסיפורים הזה. ידוע לי שמלבד סיפורים היא כתבה גם שני רומנים ואשתדל לחפש עוד יצירות שלה בעברית או באנגלית...

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על כל מה שעולה מתכנס