המוות של <mark>עמרי ניצן</mark> בא מוקדם מדי ובלתי נתפס. כמו שאומרת הקלישאה "המוות הוא מקדם מכירות" שאין כמוהו אבל אני מוצא שהעיתוי בו יצא לאור הספר הזה שעמרי מסכם בו את חייו מצמרר נורא מכיוון שכמו שעמרי מצהיר בתחילת הספר לא היתה לו כל כוונה לסכם את דרכו אלא שמאחר ופרצה בעולם המגיפה הידועה בשם "קורונה" והשביתה את התיאטראות על מנת להעסיק את עצמו הוא בחר לעלות על הכתב כמה מסיפורי חייו.

עמרי מטיב להזכיר בספר