ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 3 באוגוסט, 2018
ע"י קוראת נמרצת
ע"י קוראת נמרצת
בית הספר לטוב ולרע, מאת סומן צ'יינני, מספר את סיפורן של סופי ואגתה, שתיים מבנות הכפר גבלדון, אשר נחטפות כחלק ממסורת עתיקת יומין, לבית הספר לטוב ורע. כל ארבע שנים, על פי המסורת, נחטפים שני ילדים, ולומדים להיות גיבורי אגדות - אחד טוב שיביס את הרוע ויזכה בנסי או בנסיכה, והשני רע שילחם בכל מאודו בטוב. מבחינתה של סופי הבלונדינית, לבושת הורוד והנצנצים, זהו חלום שמתגשם: סוף סוף תוכל לזכות בנסיך שלה ולהגשים את הפוטנציאל שלה. אגתה שחורת השיער, החולנית והקודרת, לעומת זאת נחרדת מהרעיון ורק רוצה לשוב הביתה. אבל עם הגעתן, נדמה כי חלה טעות נוראית: סופי מונחתת היישר אל בית הספר לרע, היכן שהיא לומדת להטיל קללות, להתכער והיסטוריית הנוולים, ואילו אגתה אל בית הספר לטוב, היכן שהיא לומדת על נימוסים, אופנה והגשמת משאלות. אבל... מה אם הטעות הזו עלולה לחשוף את זהותן האמיתית של סופי ואגתה?
ספר מרתק ששובה את הקורא ממש מן ההתחלה, אגדה מסחררת שמשתדלת לשבור את כל החוקים שאנחנו מכירים באגדות הרגילות. הסיפור כולו נוטף מקוריות ודימיון, והקורא צולל לתוך עולם אחר, מסוחרר מבית הספר לטוב הזוהר והמנצנץ, מלא בחורות ובחורים ריקניים שמכורים לטיפוח ולמראות, והלום מבית הספר לרע המצחין מהזנחה ואפלה, עמוס בחורות ובחורים מלאי חלומות וייאוש בעת ובעונה אחת. הדהימה אותי במיוחד העובדה כמה השתדל צ'יינני לתוות בסבלנות את הניואנסים האנושיים העדינים ביותר, בין אם מדוברים בדיאלוגים רגישים בין דמויות, ובין אם מדובר בשינוי האיטי שהדמויות עוברות במהלך העלילה. בית הספר לטוב ולרע נותן לקורא טעימה מהשינוי עוברים בני אדם בהתאם לסביבה שלהם, ומלמד לא לשפוט אנשים על פי המראה שלהם, אלא על פי המעשים והחלומות שלהם. ואני לא יכולה להתאפק - חייבת לשבח סיום שמשאיר את הקורא במתח לא הגיוני, ועם טעם לעוד לעד ולעולמי-עולמים.
קהל יעד: בני נוער.
"בית הספר לטוב ולרע" מאת סומן צ'יינני, בהוצאת הקיבוץ המאוחד וספריית הפועלים.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
