ביקורת ספרותית על בית הספר לטוב ולרע - בית הספר לטוב ולרע #1 מאת סומן צ'יינני
בזבוז של זמן

---

בית הספר לטוב ולרע.
ואווו כמה שנאתי את הספר הזה!
הספר הזה פשוט גרוע מכל הבחינות מטעויות הכתיב המזעזעות ועד העלילה המאוסה.
אבל אני לא יכולה להגיד שמההתחלה לא אהבתי אותו, להפך כשהתחלתי לקרוא אותו חשבתי שהוא יתמקם בעשירייה המועדפת עליי (ואני ממש מתביישת לכתוב את זה), אבל ככל שהתקדמתי בספר ככה שנאתי יותר את הדמויות וגם את העלילה, לפי דעתי הסופר פספס לגמרי את הפואנטה של הספר והוא יכל להביא מסר כלכך יפה בסוף אבל לאאאאא...אני אהיה שטחי כמו שאר הסופרים.
הספר הזה קיבל כלכך הרבה תשבוחות שהייתי חייבת לדעת על מה מדובר, והספר הזה הוא פשוט מלכודת קלאסית המשלבת כריכה יפה, עלילה טיפשית, ואנשים בלי טעם טוב שמפיצים את הספר (סתם בצחוק,כל אחד והטעם שלו).
הסופר כאילו מתייחס רק למראה החיצוני של הדמויות ולא לאופי שלהן, ואני אסביר: כן נכון סופי נעשית לרעה והיא נהפכת להיות מכוערת ואגתה נעשית טובה ונהפכת ליפה יותר,עד כאן הכל סבבה (ולא מקורי בשיט) אבל הן כלכך משתנות במראה החיצוני שהן מאבדות גם את האופי שלהן לגמרי,בסוף הספר לא נשאר קמצוץ מהאופי שהיה להן בהתחלה. והנה שאלה לסופר: למה דמות לא יכולה להיות רעה אם מראה מדהים או להפך למה דמות חייבת להיות טובה אם מראה עוצר נשימה?, כשקראתי את הספר חשבתי,וואלה יכול להיות שסופסוף נולד סופר שישנה את הסטיגמטיות ויעשה דמויות שהאופי שלהן לא קשור במראה, במיוחד בסוף- שכבר הספר יצא לי מכל החורים אבל עדיין המשכתי לקרוא אותו ובמהלך הקריאה כל פעם התאכזבתי מהקטעים הצפויים- חשבתי: "ואוו עכשיו הוא הולך לנפץ את הקיר וסופסוף אחרי כל האכזבות הללו יהיה בספר הזה משהו אחד נורמלי", אבל לא, זה התחיל מלא תקווה (והסתיים באכזבה גדולה) כשהבית ספר הטוב והבית ספר הרע נפגשו והתחילו להתקוטט, ואז פתאום הצדדים משנים אופי הטובים הופכים לרעים והרעים לטובים, ואז הגיע רגע התקווה ו...הרגע הזה חלף לו כאשר הצדדים גם מתחילים לשנות מראה, לא לא לא תקשיב ותקשיב לי טוב עכשיו סומן או כל סופר אחר או כל מי שקורא את הביקורת הזאת וחושב לכתוב ספר בעתיד, לא חייב שדמות תהיה עם מראה דוחה כדי שהיא תהיה רעה ולהפך לא חייב שדמות תהיה יפיפייה כדי להיות טובה, אתה ניסתה להעביר כאן מסר ופשוט נכשלת בגדול, זה אפילו דיי שטחי, לא שמעת פעם את המשפט שאומר שהאופי הוא זה שעושה את האדם ולא היופי. במהלך כל הספר היו דמויות מהטוב שהיו טובות ודמויות מהרע שהיו טובות אבל הוא בכלל לא מתייחס אליהן,הנה זה קורה שוב, למרות העבר הפלילי של משפחותהם של הדמיות הוא יכל גם כאן לנפץ את הסטיגמות ולשים אותם בבתי הספר השונים למה שהיו הוריהם אבל בואו נסכם שהסופר לא חכם במיוחד. רק בגלל הפספוס האדיר הזה והשטות המוחלטת שאצלו נקראת "עלילה" שמוליכה את הקורא סחור סחור בלי פואנטה בסוף אני כבר מורידה לספר שלושה כוכבים.
ועכשיו בואו נדבר על העלילה:
העלילה עוקבת אחר שתי חברות טובות אשר שונות מאוד זו מזו, סופי היפיפייה אשר רוצה להיחטף על ידי מנהל בית הספר ולהגשים את חלומה להיות נסיכה ואגתה הקודרת והשחורה אשר אין לה כלל נימוסים ולא אכפת לה מסביבתה.
ואכן חלומה של סופי אכן מתגשם והיא נחטפת על ידי מנהל בית הספר,אך היא לא הולכת לשם לבד אגתה מצטרפת אליה ויחד הן נשלחות לשני בתי ספר, האחד טוב אשר מחנך אבירים ונסיכות לעתיד והשני רע אשר מוליד מכשפות ונבלים,כאשר יסיימו את בית הספר ישלחו הדמיות כל אחת לאגדה שונה שם יקלעו באגדה שלה נועדו, כל אחד בתפקיד שונה ויגשימו את יעודם, ואתם בטח חושבים שאתם יודעים לאיזה בית ספר כל אחת מהברות הלכה. טוב החכמים שמבניכם בטח עלו על הטריק והבינו שהן הושלכו לבתי ספר הלא נכונים עבורן,סופי לרע ואגתה לטוב (כמה מפתיע).
הן לא מרוצות מהמקום בו הן נמצאות, סופי מנסה להתחלף עם אגתה ולעבור לבית הספר לטוב ואילו אגתה פשוט רוצה לחזור הביתה יחד עם סופי.
אבל כמובן בשביל שהעלילה תתקדם הן לא מצליחות ובלית בררה נשארות במקומן.
ואם זה לא מספיק בואו תוסיפו גן נסיך חתיך בלי טיפת שכל בקדקוד,כי זה כמובן חייב לסגור סיפור מושלם.
כמו שאמרתי מקודם הספר הזה לא סיפק את רצונותיי,העלילה הייתה קיצ'ית ודרמטית מידי, הדמויות חסרות עמוד שדרה ושכל, והסיפור שכולו מתרחש בעולם אגדות לא באמת קונה,זה טריק זול שהפעם לא עבד.
ועכשיו דמויות:
סופי: הבחורה היפה והחיננית שאף אחד לא יכול לעמוד בפניה,בעלת שיער בלונדיני ארוך ועניים ירוקות גדולות.
אך למרות היופי החיצוני הרב עמוק בפנים היא לא הבן אדם הכי יפה שיש,בתחילת הספר אפשר לראות איך היא מנצלת את קרוביה וחבריה, מתעלמת מצורכי הסביבה ומרוכזת רק בעצמה ובמלפפונים הדפוקים שלה.
דמות פשוט מטומטמת ומעצבנת, אין בה כל תוכן היא פשוט ריקה לחלוטין. מסתחררת אחרי נסיך טיפש עוד יותר שלא רוצה אותה וצריך להסביר לה מיליון פעם מה היא עושה לא בסדר ומה לא טוב בה.
אגתה: הבחורה הקודרת והמופנמת שלא אכפת לה מהסביבה וגם לא מעצמה,הנערה המוזנחת שלא שמה על הסטיגמות שהחברה מכתיבה.
אהבתי אותה עד שהיא כן מתחילה לקחת ללב, חשבתי שהיא דמות חזקה שעומדת על שלה, שהיא יכולה להיות טובה ולהישאר במראה הנוכחי שלה מתחילת הספר אבל היא בסוף נכנעת לחברה ומתחילה להשתנות,זה לא ראה להשתנות להפך זה מעולה לטפח ולהשקיע בעצמך אבל יש לטפח ויש לטפח באופן כפייתי, בניגוד לסופי שאצלה עוד ראיתי זכר לאופי שלה מהעבר אצל אגתה הכל נשבר לרסיסים והיא מתחילה להיות נסיכה מפונקת ושברירית ולא הנערה החזקה שהייתה בתחילת הספר, מבין כל הדמויות היא הכי אכזבה אותי.
טדרוס: הנסיך החתיך בלי מנת משכל בסיסית, בגלל זה הוא מתאים גם לסופי וגם לאגתה. אולי הוא יפה מבחוץ אבל הוא מזעזע מבפנים הוא סנוב גס רוח שמתייחס רק ליופי ואין טיפת חמלה למי שאינו כמהו. שתבינו כמה חסר אופי אני אתן לכם את הדוגמה הקלאסית בספר: בהתחלה הוא מתאהב בסופי בגלל המראה החיצוני שלה ומנסה להעביר אותה לבית הספר לטוב ולסלק את אגתה לרע, הוא קורא לה מכפה ועוד מילות גנאי ואז אחרי שסופי עושה מעשה נוראי הוא נפרד ממנה (לפחות נקודה אחת לזכותו) ומתאהב באגתה, ולמה? כי היא הפכה להיות יפה,גאוני מי חשב על תירוץ מטומטם שכזה.
לסיכום אני חושבת שעשו על הספר הזה יותר ידי רוח ומהומה, הוא לא שווה אפילו את הקריאה של התקציר (תאמינו לי אני חוסכת לכם זמן), ואם גם אחרי הביקורת הזאת אתם עדיין רוצים לקרוא אותו אזל פשוט תשאילו מהספרייה כי הוא ממש לא שווה את הכסף, הוא פשוט יפה מאוד על המדף ויוסיף לו המון חן בגלל הכריכה.בעקבות כך הדירוג שאני נותנת לספר הזה הוא כוכב אחד בודד ואילו יכולתי הייתי מדרגת אפילו נמוך יותר.

» ביקורות נוספות של גנבת הספרים
» ביקורות נוספות על בית הספר לטוב ולרע - בית הספר לטוב ולרע #1