ביקורת ספרותית על אמן של העולם הצף (מהדורה מחודשת) מאת קאזוּאוֹ אישיגוּרוֹ
ספר מעולה

---

כמו בשארית היום, ספרו המופתי, מתחשבן קזואו אישיגורו עם התקרנפות ולאומנות. שלא כמו בשארית היום, ספרו המופתי, אישיגורו מביא את תמונת הראי של היחס למלחמת העולם השנייה, בריטניה בשארית היום, יפן, באמן של העולם הצף.

התפכחות, היא מצב תודעתי בשני הספרים. בשארית היום הגיבור מגלה בשארית חייו כי הקריב אותם על מזבח עבודה שבלעה לא רק חייו, אלא גם את זכותו לחשוב. בהיותו באטלר מצטיין בכל רמ"ח אבריו, הוא מכופף את רצונותיו ומכבה את מחשבתו וממסמס את ההזדמנויות שלו למען מי שאינו ראוי לכל ההקרבה הזאת. תחושת ההחמצה, מרירה וכואבת, מלווה את תהליך ההתבגרות שעובר הגיבור בהיותו מבוגר, ואין דרך חזרה.

באמן של העולם הצף, צייר מוכשר ומפורסם מנסה ליישב את חייו שאחרי מלחמת העולם השנייה, כשהדור הצעיר מורד באסכולה הלאומנית שהביאה את יפן אל חורבן ומוות. בצד נימוסים מן העולם הישן, דיבור בגוף שלישי ומערכת שידוכים מסובכת, הדור הצעיר מנסה להשיל את העבר ולהתחבר ככל יכולתו אל תרבות המערב.

הגיבור הוא צייר שבילה את מיטב שנותיו האומנותיות באטלייה של שני ציירים גדולים. את שנות הציור הראשונות שלו הוא מבלה כצייר ממוסחר שמפיק ציורים בקצב מסחרר, ציורים שיישלחו אל המערב הצמא לאקזוטיקה. כשהוא מתפכח, הוא עובר אל מאסטר אחר, שאמנם איננו מסחרי, אבל בולע את כשרונותיהם של השוליות שלו ואיננו נותן להם להתפתח בדרכם.

כשהצייר שלנו מוצא את דרכו האומנותית החדשה, הוא פונה אל לאומנות גסה ומגוייסת ונעשה בעצמו מורה לתלמידים ההולכים בדרכו.

אלא שלאט לאט מתברר לנו כי שיתוף הפעולה הבוטה עם הקיסרות נעשתה תוך רמיסת זכויותיהם של מי שלא עמד במדד הפטריוטיות.
לאחר המלחמה, כבוי ומלא חרטה הוא מנסה לשמר את זיכרונותיו וגם לקבור אותם כשהוא מתמודד עם הטרגדיות שהשאירה המלחמה.

אישיגורו מצליח לצייר בספרו תמונות בלתי נשכחות, והגדולות שבהן, הן יחסו של אבי הצייר אל האומנות של בנו הילד והרגע שבו מבין הצייר הבוגר את העוול שגרם לתלמידו.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על אמן של העולם הצף (מהדורה מחודשת)