ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 21 במרץ, 2017
ע"י משה
ע"י משה
זהו ספרו השני של אישיגורו ונכתב ב-1986. אישיגורו נולד ביפן אך בגיל 5 עבר לאנגליה ונשאר שם. שני ספריו הראשונים הם יפנים לחלוטין בעוד ספריו המאוחרים יותר
מתרחשים במערב ומדברים יותר לטעם הישראלי. אולי זו הסיבה שהספר לא זוכה לאהדה רבה בביקורות שקראתי כאן.
לבעלי זיקה ורקע בתרבות היפנית נכונה הנאה מלאה. ספר זה נכתב בסגנון יפני מסורתי בדומה לענקי הספרות היפנים נטסומה סוסקי, ג'וניצירו טניזקי, ויוקיו מישימה.
את הסגנון הספרותי היפני המסורתי של שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 מאפיינים הפשטות, מינימליסטיות, עומק, כפל משמעויות, שימת דגש לפרטים הקטנים, שיחות נפש עמוקות, תאורי נוף פסטורליים ארוכים ועוד.
הסיפור מתרחש בשנים 1948-1950, תקופת ההתאוששות של יפן ממלחמת העולם השניה.לסיפור שני רבדים עיקריים.
האחד, הרובד האישי-רגשי, מאסוג'י גדל והתבגר בתקופה הפטריוטית והלוחמנית של יפן, הוא כעט סבא ועליו להתמודד עם ילדיו ונכדו שגדלו לחברה וערכים שונים משלו. יפן של 1950 מאופיינת בלמידה והעתקה אינטנסיבית של אורך החיים האמריקאי, דמוקרטיה ופתיחות. הסיפור עוסק רבות במחלוקות של מסורת אל מול שינוי, איפוק אל מול פתיחות ורגשנות.
הרובד השני, הצד המקצועי של מאסוג'י. "העולם הצף" הוא מושג יפני רחב המתאר בין היתר את כל מה שקשור לחיי הלילה ואלו שעוסקים בהם או אלו שמתארים אותם בציור או בספרות. מאסוג'י הוא אמן של העולם הצף. הוא מצייר ועוסק בהדפסי עץ המתארים את חיי הלילה של יפן. מדובר בעיקר בגיישות ושחקני תיאטרון קבוקי ונו.
מתוארים היחסים המורכבים שבין מורה לתלמיד במסורת היפנית.
הסיפור קופץ הרבה בין הווה לעבר כדי להסביר את הדרך לפיה התרחשו הדברים בעבר אל מול השינוי בהווה.
יש צורך בסבלנות ובקריאה איטית על מנת לרדת לעומק הדברים.
מציע לקרוא בלי דעות קדומות ובלי ציפיות, פשוט לצלול לסיפור ולתת לו לעשות את העבודה.. ההנאה מובטחת.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מעניינת - הספר הזה נמצא אצלי זמן רב, אני ממתין להתחבר עליו.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
וראוי להוסיף שאישיגורו סופר ידוע ושארית היום הוא ספר מהולל. הספר שלפנינו הוא ספר מעט
חיוור.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
סנטו, שארית היום הוא ספר בריטי כפי שרק בריטים יכולים לכתוב. גם באין נחמה המיותר
לא זכורה נגיעה יפנית, אבל זה ראוי לבדיקה כי לא זכור לי. בקיצור, אישיגורו בריטי הכותב גם על יפן.
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
רשמתי לי את הסופר והספר.
תודה על סקירה יפה
|
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
סקירה שעושה חשק לקרוא.
רשמתי לפני.
תודה סנטו. |
|
|
הלל הזקן
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
רץ לקנות!
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
סנטו תודה
לאישיגורו לא לחינם יש לו זיקה מיוחדת וחזקה ליפן. הוא נולד ביפן.
מתוך סקרנות פניתי לויקיפדיה וקראתי שבשנת 1960 משפחתו עברה לאנגליה. |
|
|
משה
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
מחשבות- אישיגורו הוא אכן סופר בריטי אבל עם זיקה חזקה ליפן. טרם קראתי את שארית היום ובאין נחמה ועדיין בלי לקרוא בהם יש בי תחושה שלמרות שהם מתרחשים במערב קיימת בכתיבה זיקה חזקה לספרות היפנית.
לי- עטיפת הספר אכן מעניינת, זה למעשה העתק של הדפס עץ יפני, האמנות המזוהה ביותר עם שם הספר. אגב גם התמונה תחת השם שלי היא הדפס עץ של אמן מפורסם אחר בשם Chikanobu Toyohara, היא מראה שלש גיישות (מארחות) בקימונו מסורתיים של המאה ה-19, חלק מ"העולם הצף" היפני. |
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
מהסקירה שלך ניתן להבין שיש כאן הרס וחורבן מול בנייה מחדש ושיקום ההריסות.
ליקוק הפצעים של מלחמת העולם השנייה מול העולם הקפיטלסטי/מודרני של "הפולש האמריקאי".
אם הבנתי נכון הציור שעל גבי הכריכה תואם מאוד לתוכן. השורשים,... לעומת כל מה שמעל פני האדמה... החלק שנראה מול החלק הנסתר... אני אוהבת את הכריכה הזו. היא מיוחדת. אם מביטים עליה כמה דקות היא אפילו מדברת. תודה על הסקירה. רשמתי לעצמי את הספר הזה. הוא בהחלט מעניין אותי. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
זה אכן ספר מקסים. הספר החשוב הוא שארית היום הבריטי למהדרין. שאר ספריו
הם קשקוש זניח.
אישיגורו הוא סופר בריטי. |
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
