ביקורת ספרותית על אמן של העולם הצף מאת קאזואו אישיגורו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 7 בספטמבר, 2013
ע"י סוריקטה


בהתחלה זה נראה כמו עוד חשבון נפש של אדם מבוגר, כזה שבוחן את מה שהאמין בו ומנסה לברר את משמעות חייו. זה קורה ביפן של אחרי מלחמת העולם השניה, שעוברת ממנטליות פשיסטית ולאומנית לתרבות דמוקרטית יותר, אלימה פחות. הגיבור הוא צייר ופטריוט, אחד שעסק באמנות פוליטית, מגוייסת, וכעת, לאחר שפרש מעשייה, נאלץ להתעמת עם העבר תוך נסיון למצוא שידוך הולם לאחת מבנותיו.

לאט לאט מתברר שעיקר העניין נעוץ בפער שיש בין תפיסת המספר את חייו לבין האופן בו אנחנו תופשים אותם. על אף שהספר נכתב בגוף ראשון, בשפה מאופקת ומופנמת, שמבטאת את האישיות ודרך המחשבה של הגיבור, מתפתח הבדל ניכר בין ההבנות שלו והפירוש שהוא נותן להתרחשויות, בין התפישה שלו את מידת ההשפעה שיש לו בעולם, לבין ההבנה שלנו.

אני גדלתי בבית מאד ישיר שבו היה מאד ברור לכל אחד למה הוא מסוגל ולמה הוא לא. בית שבו לא יגידו לך שאת יפה או חכמה או מציירת יפה אלא אם את באמת כזאת. כשגדלים ככה מאד קשה להבין איך יש אנשים שלא מבינים את מה שקורה להם. ואיך אף אחד לא אומר להם את זה. צריך להתרכך קצת כדי להבין שזה שמישהו חי בסרט זה לא בהכרח רע. שזה תלוי בתסריט. ושאפשר לפרגן על הדברים הטובים גם בלי לציין את כל הליקויים. מהבחינה הזו, יש בספר הזה משהו נוגע ללב, באופן שבו הגיבור מפרש את המציאות, מתעלם ממה שנוח לו ונצמד לעבר, כך שחייו יהיו מספקים ומשמעותיים יותר בעיניו.

פרט לכך הספר מעלה עוד לא מעט נושאים. הוא משתמש באמנות על מנת לבטא את התהליכים שיפן עברה ודן באידאל היופי אל מול המשמעות החברתית של האמנות, באינדיבידואליזם לעומת חיברות וביכולת ההשפעה של האמנות על החיים החברתיים. הוא מאפשר הצצה אל חלקים מסויימים בתרבות היפנית והשינויים שחלו בהם, כמו מעמד בני המשפחה או מעמד הנשים בה.

בסך הכל הוא כתוב מאד טוב, וירטואוזי אפילו, מבחינת האופן בו מתפתח הסיפור, בו מתגלים פרטים, בו עוברים מזמן לזמן. רק שיש בו משהו קצת דידקטי, מפורש מידי, כאילו עשוי מידי.
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סוריקטה (לפני 5 שנים)
תודה, חמוטל.
חמוטל (לפני 5 שנים)
כתבת נהדר. קראתי לפני שנים ואהבתי מאוד (ולא זוכרת כלום אבל זה בסדר). ואפרתי אני איתך בנוגע לעידוד. המון פעמים רואים בעין איך ילד נבול שמשקים אותו בחיזוקים זוקף ראש, פשוטו כמשמעו.
סוריקטה (לפני 5 שנים)
אפרתי, תודה. אני לגמרי מסכימה איתך. אני חושבת שבעיקר ההורות הצמיחה בי את ההבנה הזאת ודרכה למדתי להתייחס באופן לא שיפוטי. להבנתי, זה גם מאפשר פתיחות רבה יותר במערכת היחסים עם הילדים כיוון שכשיש פחות חשש מביקורת הם מספרים יותר. אני זוכרת את עצמי לא מספרת לאמא שלי דברים שהיה לי צורך לדבר עליהם רק מפני שידעתי שהיא תבקר אותי. חוץ מזה, ילדים חכמים מספיק כדי לבקש ביקורת כשהם צריכים אותה. קורה שהילדה שלי באה ומבקשת שאגיד לה מה לא טוב ביחס למשהו שעשתה. כמו שאמרת, את הכאפות של החיים הם מקבלים בכל מקרה, כך שהם מבינים לבד שהם לא מושלמים.
אפרתי (לפני 5 שנים)
ביקורת מעולה. אני לא בדעה שצריכים להיות ישירים עם הילדים. העולם מספיק ישיר ומספיק אכזר. עדיף לתת עודף חיזוקים ושפע של מחמאות שלא מגיעות לילד כדי לאזן את החבטות שיקבל ממילא. הלוא אם הוא הכי צייר בשביל אמא שלו, יגיע היום שבכיתה הוא יהיה רק שלישי, בבית ספר רק בינוני ולליגה הארצית ממילא לא יגיע. אז למה לא לתת לו הרגשה שהוא הכי הכי בשביל המשפחה שלו? בכל תחום שאנחנו מצטיינים בו: בספרות, באומנות פלסטית, במחול, במתמטיקה או במחקר מדעי, תמיד יהיה מישהו טוב מאיתנו, שלא לומר מיליונים שידחקו אותנו לפינה. אז ניתן לילדים שלנו הרגשה שהם יהלומים נדירים. העולם כבר יתן להם תחושה שהם רק גרגר אבק.
נצחיה (לפני 5 שנים)
זה ספר מאוד "יפני" מבחינתי, עם המון פערים בין מה שדמות המספר חושבת, למה שהמחבר רוצה להעביר לקורא. בעיני הוא ספר מקסים, ולא חשתי בדידקטיות.
טופי (לפני 5 שנים)
סוריקה- לכן הוספתי אולי לא. אינני מחבבת הטפות מוסר מכל סוג. נראה שהן גורמות רק התנגדות ללא חשיבה
סוריקטה (לפני 5 שנים)
תודה רבה, נתי.
נתי ק. (לפני 5 שנים)
ביקורת נהדרת, הספר בהחלט על הכוונת, תודה!
סוריקטה (לפני 5 שנים)
טופי, נראה לי שבעיקר לא. גם בהם מותר שיהיה פחות לעוס, יותר מעניין.
סוריקטה (לפני 5 שנים)
פולי, חני, יעל, תודה רבה.
סוריקטה (לפני 5 שנים)
דושקה, תודה על ההמלצה.
טופי (לפני 5 שנים)
קלעת לדעתי.. את הדידקטיות ראוי לשמור לספרי לימוד (או לא..)
yaelhar (לפני 5 שנים)
ביקורת נהדרת. לא קראתי את הספר. סיקרנת אותי.
חני (לפני 5 שנים)
בדרך כלל כשמשהו דידקטי הוא בא לומר אמירה חזקה שאי אפשר היה לומר אותה אחרת. ביקורת נפלאה
Polly (לפני 5 שנים)
את הספר לא כל כך אהבתי אבל הביקורת שלך נהדרת!
dushka (לפני 5 שנים)
הפער בין המספר למציאות אופייני לרוב הספרים של אישיגורו ובולט במיוחד בשארית היום. אני ממליצה על נוף גבעות חיוור. הכי עדין.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ