ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 27 בפברואר, 2012
ע"י pen
ע"י pen
אני התאהבתי בקזואו אישיגורו כשקראתי את ספרו"שארית היום", וכפי שהוא הצליח לבטא חוויה אנגלית בדיוק והקפדה על פרטים כך הצליח לעשות זאת שוב בספר הזה שבו הוא מכבד את קוראיו בחוויה מאד יפנית. עם כל מה שהיה לו להגיד על מקומה של האמנות ואחריותה בעיצוב הלך רוח ציבורי, אני התרשמתי דווקא מההצצה לתרבות הכ"כ שונה הזו, מהאופן שבו מבוטאים יחסים במשפחה, נישואין, גברים ונשים,ילדים ועבודה. בתוך כל זה הוא נותן גם ביטוי משכנע לחילופי הזמנים בנוף ובין הדורות. המספר הוא אדם זקן שהגיע למעמד מכובד כצייר ומורה ועל בשרו חווה את השינויים שהביאו על יפן מלחמת העולם 2 ומלחמות קודמות הוא מרגיש צורך להסביר וגם להתנצל על חלקו בעיצוב דעת הציבור באמצעות ציוריו אך הדור הצעיר לא מבין כלל על מה הוא מדבר. געגועיו למקומות בעירו שנהרסו בהפצצה מתערבבים עם גאוותו על שיקומה המהיר של יפן. השכול שפקד את משפחתו רק מרומז. האיפוק הזה כ"כ שונה מהתגובות שלנו. אחרי הכל ההפצצה של האטום הייתה אסון עצום. אין ספק, השוני כאן גדול מאד.
כמו בציור יפני מסורתי, קו וכתם, (כמה שנות לימוד ועבודה אמן זקוק כדי לדייק באלה ולהביאם לידי שלמות), כך גם בכתיבתו של אישיגורו.
12 קוראים אהבו את הביקורת
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
