ביקורת ספרותית על יש ילדים זיגזג מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 15 בינואר, 2018
ע"י וונדי פן


מה תועיל עוד ביקורת על "יש ילדים זיגזג" היש עוד חברי סימניה שלא קראו את יצירת המופת הזו? אך איך אפשר לסיים את הספר הזה בשתיקה? טוב, אז אכתוב בקצרה.

כמו הרוב, גם אני קראתי את הספר בשיעור ספרות אני מעריכה שקראתי אותו לראשונה (וגם לאחרונה עד השבוע) לפני כ-15 שנים. מה זכרתי ממנו? בעיקר מה שזוכרים מ"מטלה" זכרתי את המוטיבים- משחק, תחפושת, זיגזג, חליל, אקדח, שוקולד... זכרתי דמויות, את יעקב האבא השוטר הקשוח, את גבי השמנה חברה של יעקב, את פליקס הסבא הרומני (אפילו זכרתי שבראש שלי הוא דיבר כמו סרג'ו קונסטנסה), את לולה השחקנית המפורסמת וכמובן את נונו.

אילו היה מדובר בספר "רגיל" , ניתן היה לומר שזכרתי את העיקר. אך העלילה, קסומה ומיוחדת ככל שתהיה, היא רק הסייד קיק לדבר האמיתי בספר הזה.

כל הספר כולו, הוא חידוד לשון אחד גדול, כמו שיר שמתפרש על 300 עמודים ומגולל בתוכו סיפור מעולה וסוריאליסטי (הסצנה של האסיר והשוטר על הרכבת, נניח, יכלה להיות בקלות סצנה מ"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות") מלא דמויות צבעוניות, עלילה מתפתלת, משחק מתמשך כשלאורך כל הדרך נשאלת השאלה "מי אני?" מה תפקידי בעולם, מי הם חברי, מי אני?, ילד או גבר, ילד טוב או רע, או גם וגם?, האם זה בסדר להיות כזה? ועוד שאלות שצצות בגיל ההתבגרות.

הכתיבה המרהיבה של גרוסמן, כמה מרהיבה? הנה אני אעשה פה ניסוי ממש "און ליין". אני טוענת שאם פותחים בספר באופן אקראי ומניחים את האצבע באופן אקראי, כל משפט עליו האצבע שלי תיפול הוא משפט שראוי לציטוט. ולהלן התוצאות:

"גברת מרכוס היתה מגחכת שסילוק לשבוע זה בהחלט עונש מתון לילד כמוני, למים רדודים כמוני, לתבן-לפני-הרוח כמוני – בימים ההם מורים היו משקיעים מחשבה רבה בעלבונות שלהם"

" אני מקצוען. מקצוען. אמן. אני ילד מתחלף"

"טוב, די. צריך הולך. סידורים תחופים. אולי פעם עוד נראה אותך. אולי כבר לא. אולי פעם תלך ברחוב, ואיזה ואיזה סבא נוח ניגש אליך אומר לך שלום. הכול יכול לקרות בעולם שלנו. הכי חשוב שהכרת את פליקס, ושאני היכרתי אותך."

"האשה לבשה שימלה שחורה, כי שחור מרזה. גם בגד עם פסים לאורך מרזה. והכי מרזה, היתה גבי צוחקת, זה לעמוד ליד מישהו שמן יותר ממני, אבל עוד לא מצאתי כזה."

טוב הבנתם, הניסוי צלח! (מ.ש.ל)

אז לסיכום, זה ספר שאם היה אפשר היה מקבל גם שישה כוכבים, שיבולת זהב וצעיף סגול
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
וונדי פן (לפני חודש)
אלון- עבד עליי ובגדול,
דווקא הדיבור הילדי הזה הוא מה שעושה את הקסם בספר בעיניי. הוא חמוד וגם קצת גאוני, כמו שאומרים שילדים הם הקופירייטרים הכי טובים שיש, זה קצת גאונות לחשוב על משפטיים ילדיים בתור מבוגר.

אלון דה אלפרט (לפני חודש)
לא סבלתי את הספר הזה, שהוא דוגמה לדיבור ״ילדי״ שפשוט לא עובד.
נעמי (לפני חודש)
מה זה יותר מעשור זה פרק זמן מכובד לכל הדעות
אעדכן!
וונדי פן (לפני חודש)
נעמי - בטוחה אני שלא חלף זמן רב מדי מאז היית ילדה ;) ובכל זאת, שווה קריאה שניה.
תעדכני אם יצא לך
נעמי (לפני חודש)
קראתי כשהייתי ילדה (ישרה לגמרי)
אני לא זוכרת כלום ובטח לא ידעתי להעריך את הכתיבה
צריכה לקרוא שוב
אפרתי (לפני חודש)
דווקא הסכין זה ספר מסובך ומתוסבך וקשה. תנסי את ספר הדקדוק הפנימי ואת עיין ערך אהבה, שבעיני הם שני ספרים מונומנטליים, וירטואוזיים וגאוניים. עיין ערך אהבה הוא הספר הכי מופלא שקראתי בימי חיי (וקראתי איזה שניים-שלושה).
וונדי פן (לפני חודש)
אירית - תודה לך על התגובה, וכן לפעמים פשוט אין "כימיה" עם סופר מסוים, גם אם הוא כותב יוצא מהכלל.
אירית (לפני חודש)
נו טוב, כבר בעבר הצהרתי שאני וגרוסמן לא בדיוק הולכים יד ביד...
הספר היחיד שלו שנכנעתי לקרוא היה "שתהיי לי הסכין" ונכבשתי לגמרי,
ובכל זאת לא המשכתי לרוץ איתו...
לאחרונה צפיתי בהצגה המופלאה על פי ספרו "סוס אחד נכנס לבר"
עם דרור קרן, שמהדהדת בי עד עצם היום הזה...
אז היחס שלי עם גרוסמן מורכב...לפעמים כן, ולפעמים לגמרי לא ..
אבל זה שהוא כותב יוצא מהכלל -זו עובדה בלתי ניתנת לערעור ...
תודה לך על הסקירה .
וונדי פן (לפני חודש)
בר- תודה!

בעיניי, יש ספרים ששווה לקרוא בהפרשים של כמה שנים, בנקודות זמן שונות אנחנו מסתכלים על דברים שונים. תהני.
בר (לפני חודש)
ביקורת נהדרת!
ספר שקראתי לפני המון שנים ואחרי שקראתי מה שכתבת אני בטוחה שאני צריכה לעשות קריאת רענון חוזרת
וונדי פן (לפני חודש)
מחשבות - סאנ"ל ספר מעולה

יעל תודה

נונו (נונו נונו האחד והיחיד?) תודה תודה
נונו (לפני חודש)
ביקורת מקסימה! אל תדאגי, בעייני אף פעם אין מספיק ביקורות על הספר המקסים הזה
yaelhar (לפני חודש)
ביקורת יפה.
מחשבות (לפני חודש)
סוס אחד נכנס לבר מופתי.
וונדי פן (לפני חודש)
תודה אפרתי, התכוונת כמו רויטל?
אפרתי (לפני חודש)
כמו מחשבות אני חושבת שהרבה יותר מהנה לקרוא ביקורת על ספר שקראתי כבר.
שונרא החתול (לפני חודש)
פעם הייתי בזכרון יעקב ובמדרחוב היה נער צעיר ונחמד שמכר ספרים משומשים ב-5 שקלים.
קניתי ממנו (גם) את ספר הזיגזג.
אבל אני מזגזגת בקריאה שלו.
סקאוט (לפני חודש)
זה יהיה נחמד, אם תכתבי (: אני מאוד רוצה לקרוא את אישה בורחת מבשורה, אני פשוט מחכה לרגע שאוכל לקלוט לתוכי ספר עצוב כזה.

וונדי פן (לפני חודש)
האחרון שלו שקראתי "סוס אחד נכנס לב" - גם שם יש לו נגיעה בקוטביות (פה יש את השוטרים והפושעים את הילד זיגזג שם יש סטנדפיסט עצוב) קראתי אותו לפני שנתיים לדעתי, אולי גם עליו אכתוב ביקורת בהזדמנות
סקאוט (לפני חודש)
וונדי, אילו עוד ספרים של גרוסמן קראת ואת ממלצה עליהם?
וונדי פן (לפני חודש)
מחשבות - תודה על התגובה, עמוס עוז לא קראתי ומאיר שלו לא מספיק, אך את דויד אני בהחלט אוהבת. אנסה ואחזור עם ממצאים ;)

האופה - תודה תודה
האופה בתלתלים (לפני חודש)
נהדר ממש! איזו ביקורת מקסימה!
מחשבות (לפני חודש)
גרוסמן הוא בין הכותבים הכי מוכשרים פה. לבטח טוב מעמוס עוז ובשורה אחת עם מאיר שלו.
סקאוט (לפני חודש)
בכייף! ואני אעשה זאת ברצון רב. אני מאוד אוהבת את כתיבתו של גרוסמן אז אני יודעת שאני אהנה מן הספר.
וונדי פן (לפני חודש)
סקאוט תודה, תקראי ותעדכני. יש לי הרגשה שגם את תתלהבי ממנו :)
סקאוט (לפני חודש)
קראתי שניים מספריו של גרוסמן: מישהו לרוץ איתו וחיבוק. הספר הזה מצוי בביתי וטרם קראתי אותו. מתישהו אני צריכה לפנות זמן ולקרוא.

ביקורת טובה וההתלהבות שלך מהספר ניכרת.
וונדי פן (לפני חודש)
וטוב שכך, כשקוראים ספר בשביל להגיש בסופו עבודה או מבחן (כבר לא זוכרת) המחשבה, הדמיון וההנאה מהספר נכנסת לתוך תבניות מרובעות, וזה הרי ספר זיגזג
רויטל ק. (לפני חודש)
אני יכולה להבין למה הוא חביב על מורים לספרות
אבל בטוחה שיש הרבה שקראו אותו סתם ככה, בלי קשר למערכת החינוך:)
וונדי פן (לפני חודש)
שונרא, אף פעם לא מאוחר!
וונדי פן (לפני חודש)
תודה רויטל.
בנוגע לשיעורי הספרות, אני לא יודעת האם הוא ספר חובה או מהספרים שמורים בוחרים אם ללמד או לא, אבל כן זה ספר שחביב על מורי הספרות בישראל. והאמת אפשר להבין, ניתן למצוא מוטיבים, דילמות, אנלוגיות, דמות מספר ברורה ועוד כל מיני דברים שמורים אוהבים לדוש בהם.
שונרא החתול (לפני חודש)
כן. אני.
רויטל ק. (לפני חודש)
האהבה שלך לספר ניכרת:)
בפינת ההערות הקטנוניות: ביקורות לא נועדו דווקא לאנשים שטרם קראו, כך שאפילו אם כל חברי סימניה קראו, זו לא סיבה לא לכתוב. אפילו להפך, כיף לקרוא ביקורות על ספרים שקראת.
וגם - כמו הרוב? אפילו לא ידעתי שהספר הזה נכנס למסגרת שיעורי ספרות...





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ