ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 בנובמבר, 2024
ע"י וונדי פן
ע"י וונדי פן
בכל יום שישי אנחנו קונים הביתה עיתון סופ"ש,
זו מסורת בשבילי בדיוק כמו נרות שבת. אמנם עם השנים התמעטו המוספים הרלוונטיים לחיי, האקטואליה כבר לא רלוונטית בעידן האונליין, נשארו עוד כמה טורי דעה או מאמרים שאני באמת קוראת, גם אותם בכוח האינרציה. אם להיות כנה, אנחנו בבית יכולים להסתפק בתשבץ היגיון וסודוקו.
ובכל זאת, הדבר הראשון שאעשה כשיגיע לידי עיתון הוא לקרוא את ההורוסקופ, לא להאמין כמובן, לצחוק על העילגות של מי שמאמין ובאותה נשימה לקוות שהירח שנכנס ליופיטר, או משהו כזה, אומר משהו ושהשבוע אזכה בלוטו, אם אמלא כמובן. אף פעם לא מילאתי.
מזל של מתחילים, זה ספר מבריק בפשטותו.
שרונה, מורה בבית ספר דמוקרטי, רווקה חובבת ספרים, רומנטיקה ותשבצי היגיון.
חיה במושב קטן, ההורים החקלאים שלה גם גרים שם, והיא גרה בבית של הסבים שלה, וכל חייה מלווים באותו נוף של אותו מושב.
גם החברה הכי טובה שלה, הרפתנית, גרה שם. והיא מאמינה בהורסקופ.
שרונה, החליטה לכתוב בעיתון באנונימיות את ההורסקופ השבועי, תחילה כדי להצחיק את חברה שלה, אבל כשגילתה שמה שהיא כותבת מתגשם, התחילו הבעיות.
יש פה רומנטיקה מקסימה ומחממת לב, חברות, עיירה קטנה, חדר מורים...
ספר מלא הומור שכתוב היטב, נושא חשוב שלא מדובר דיו לטעמי (זה קצת הפאנצ' של הספר אז אני לא בטוחה אם לכתוב את זה בסקירה), מאד אהבתי את הקטע של ההורוסקופ.
מסוג הספרים שאני שמחה שנכתבים במדינת ישראל, ספר קומדיה רומנטית אינטליגנטי לא מיני, שלוקח ברצינות את הז'אנר ולא מזלזל בקוראיו או קוראותיו. זה מציף אותי אופטימיות, שאפשר להתעסק במדינת ישראל בעוד דברים חוץ ממלחמות, רגשות, עוולות, דרמות היסטוריות ושאלות מוסריות. לטעמי, זו התקווה שלנו לחיים רגילים בארץ, שמתעסקים באהבה, איזה התעסקות פריווילגית וקמאית בו זמנית.
קראתי את הספר לפני כמה שבועות, לא תכננתי לכתוב עליו סקירה, אבל הסופרת הבטיחה איזה פרק בונוס באתר שלה וכשנכנסתי לקישור הוא הוביל לאתר חסום. פניתי לסופרת דרך רשת חברתית (כי זה עידן כזה שהסופרות מאד משווקות את עצמן) והיא שלחה לי את הפרק הנוסף. היא מאד הודתה לי שכתבתי לה, וביקשה שאעביר את זה הלאה.
חשבתי קצת על הבקשה שלה, מצד אחד למה לי לכתוב על ספר שלא תכננתי לכתוב עליו, מצד שני מאד נהניתי ממנו, וכמוני עוד כמה חברות. אני אשמח שיהיו עוד קומדיות רומנטיות טובות, מקור או תרגום, זה באמת ז'אנר שלא לוקחים אותו מספיק ברצינות ועלול להפוך לבדיחה בהינף פיסקה.
אז אני ממליצה מאד על מזל של מתחילים ומקווה שהסופרת, שזהו ספר הביכורים שלה, תמשיך לשמח.
תהנו.
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
וונדי פן
(לפני 9 חודשים)
תודה גלית!
מעניין מה תחשבי על "מזל של מתחילים", האם הוא יכול לטעון לכתר.
|
|
גלית
(לפני 9 חודשים)
וונדי פן
כי אין מה להשוות... ואני לא אחת ממגביהי החוטם על ספרות " נחותה" אני לא חושבת שרם אורן הוא סופר מתח, הוא כותב טלנובלות. וזה בסדר גמור, גם כאלה צריך. אבל בעיני זו ספרות גרועה. איכשהו בשנים האחרונות התרגלתי לקרוא גם ספרים של שלגי ועדיין רם אורן נראה לי פחות טוב מהם.
מה שאפרתי... אורי אדלמן הוכיח לי לראשונה שאפשר לכתוב מתח טוב גם בעברית. עכשיו אני מחכה שמישהו יקח את האתגר גם בז'אנר הרומנטי והמד"בי. |
|
אפרתי
(לפני 9 חודשים)
וונדי פן, אני לא חושבת שמדובר באדם מתנשא, אלא באדם כמו הרבה אנשים, שהוא חכם ושנון, אבל
לא יודע להעביר את החוכמה שלו אל הכתיבה. פגשתי לא מעט אנשים חכמים מאוד, שהכתיבה שלהם נלעגת ומביכה, אין תופעה הפוכה. אין טיפשים שכותבים טוב... לכן, במקרה שלו, הוא יודע לבנות סיפור טוב (לעצור תמיד בנקודה מותחת, זו השיטה מאז ומעולם...) אבל הקלישאות, אוי, הקלישאות... הבחורה האדמונית והיפהפייה, הבחור המסוקס עם העיניים המהפנטות. דוחה.
אבל יש אנשים שלא יגעו בספר טוב, ואילו רם אורן הם יקראו. ואני אומרת, עדיף לקרוא רם אורן מאשר לא לקרוא כלום. יש בישראל כמה רם אורן ממין זכר וממין נקבה. |
|
ראובן
(לפני 9 חודשים)
סקירה טובה
|
|
וונדי פן
(לפני 9 חודשים)
תודה רבה אפרתי!
ובנוגע לרם אורן, זה דווקא מניח את הדעת, לפעמים אנשים חכמים מתייחסים למי שהוא לא "הם" לטיפשים, ואם אכן רם אורן הוא איש חכם שמתייחס לקוראיו כטיפשים אז מבחינתי הוא סתם מתנשא. ולהתנשא זה כיח.
|
|
אפרתי
(לפני 9 חודשים)
הייתי פעם בהרצאה של רם אורן והתפעלתי מהעובדה שאדם כל כך חכם ושנון כותב ספרים כל כך
שטחיים, סטריאוטיפים, קלישאתיים, שלא לומר טיפשיים. מותחים הם כן, יש לומר.
|
|
אפרתי
(לפני 9 חודשים)
כרגיל, סקירה טובה מאוד.
|
|
וונדי פן
(לפני 9 חודשים)
גלית תודה! כמה אהבתי את "משוואה עם נעלם" כשהייתי בצבא. מעניין שאת
מייחסת את הז'אנר לאדלמן ולא לרם אורן, או שהוא כאילו לא נחשב מספיק (לא קראתי, אבל הספריה של אבא שלי, בשנות ה- 90 היתה מורכבת מ- 90% רם אורן למיטב זכרוני).
|
|
וונדי פן
(לפני 9 חודשים)
תודה פאלפ!
|
|
וונדי פן
(לפני 9 חודשים)
שונרא עיתון זה יופי של דבר לתשבצי הגיון. למעט זה, אפילו דגים כבר לא עוטפים איתו.
טוב, בעצם גם כ"פלייסמנט" ליצירות גואש. |
|
וונדי פן
(לפני 9 חודשים)
מורי - ארבעה עיתונים? וואו איזה מסירות! אנחנו מסתפקים בידיעות אחרונות.
|
|
גלית
(לפני 9 חודשים)
פעם הייתי קונה שני עיתונים לסופ"ש
הפסקתי. אבל בשנה האחרונה אני מרפרפת על המוסף הספרותי של ישראל היום כי לפעמים יש בו פנינים וחוץ מזה הוא חינם. את הספר עדיין לא קראתי, הלוואי שיעשה לז'אנר הרומנטי מה שעשה אורי אדלמן לז'אנר המתח בספרות מקור. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 9 חודשים)
סקירה מרתקת. אין כמו לדפדף בעיתון מודפס לפעמים.
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 חודשים)
עיתון נייר. איזה דבר נשכח.
|
|
מורי
(לפני 9 חודשים)
כל יום שישי מגיעים אלי הביתה ארבעה עיתוני סופ''ש.
|
23 הקוראים שאהבו את הביקורת