ביקורת ספרותית על יש ילדים זיגזג מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 בספטמבר, 2018
ע"י Rasta


נונו נפנף בידו אל אביו וגבי שעמדו על הרציף וצפה בהם מתרחקים וקטנים מרגע לרגע. הוא החל לחפש את הקרון שלו. נונו מצא את הקרון ונכנס לשבת. אחריו נכנסו אסיר בבגדי אסיר ושוטר אזוקים אחד לשני. הם מלמלו לעצמם ולבסוף נרדמו כאשר נונו יושב ביניהם. נונו גדל וחונך על ידי אביו לא לבטוח באיש ותמיד להיות דרוך כיאה משוטר. האסיר והשוטר עזבו את הקרון והמשיכו לדרכם. על המושב לצידו, הבחין נונו במעטפה עם השם שלו. במעטפה היה כתוב שאביו וגבי הכינו לו מבחן בגרות קטן ומתנה לכבוד גיל המצוות שקרב ובא. נונו בהתלהבות צעירה מלאת חיים יצא מהקרון והתחיל חוקר וקורא את סביבתו. במסעו ברכבת עבר על יד קרון ובפנים הבחין באדון מבוגר היושב לבדו. נונו נכנס אל הקרון ושם התחילה לה הרפתקה שסוחפת איתה סיפור משפחתי מרגש, כואב אבל גם טיפה אופטימי.
במהלך המסע נונו עושה דברים שמעולם לא חשב שיעשה. נונו יוצא למסע שכביכול אמור להכין אותו לבגרות, מסע שאביו וגבי הכינו לו כמתנה לכבוד בר המצווה. מסע שיהפוך אותו לגבר. במהלך המסע נונו מספר את סיפור חייו, על החברים שהכיר עד כה ועל חיי היום יום שלו כבן של שוטר. על גבי חברתו של אביו, המזכירה שלו מהתחנה. על היותה חברתו הטובה ביותר, על ימי הכיף שלהם בתא, על הביקור החודשי בים ובמפעל השוקולד.
הפעולות שעשה והאנשים שפגש במהלך המסע גרמו לו להעלות שאלות רבות בנוגע לחייו, לאביו, גבי ואמו שלא הכיר מעולם, חלק מעברו שהיה כלא היה. מעולם לא דיברו איתו על אמו. אביו לא היה מוכן לשתף אותו וגבי הייתה שם לצידו, משחקת את תפקיד האמא ואולי קצת יותר...
נונו מרכיב את הפאזל, חלק ועוד חלק. התמונה מתבהרת לאט לאט והנקודות מתחברות. נונו מגלה את עברו בצורה שלא ציפה לה מעולם. הוא מגלה חלק אחר במשפחה שלו, חלק אחר שהיה טמון בתוכו כל השנים האלה ורק חיכה לפרוץ אל האור ולחשוף את כל האמת. הוא מבין שאנשים בחייו הכינו אותו כל אותם השנים לרגע המיועד.
סיפור סוחף, מרגש עד דמעות! מעולם לא קרה לי שהתחלתי לדמוע במהלך קריאה של ספר. כמו שאומרים, תמיד יש פעם ראשונה. גרוסמן הצליח ליצור סיפור משפחתי מסובך ומרגש. הסיפור כתוב ובנוי בצורה כל כך חכמה שמלווה אותנו לאורך כל הספר ויחד עם נונו מחברים את אותם נקודות ובונים יחדיו את התמונה של סיפור חייו. אותו סיפור שהסתירו ממנו כל כך הרבה שנים ושלבסוף השתחרר ויצא אל העולם, חופשי סוף סוף!
מומלץ מאוד, קריאה מהנה!
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Rasta (לפני 3 חודשים)
בשמחה! תודה לך.
גור אריה (לפני 3 חודשים)
מעורר סקרנות ביקורת מעולה, פתחת לי את התיאבון לקרוא. תודה :)
Rasta (לפני 3 חודשים)
שמח שהצלחתי לעורר בך זכרונות יפים. קריאה מהנה!
תודה!
בר (לפני 3 חודשים)
קראתי לפני שנים והביקורת שלך עשתה לי חשק לקרוא בשנית.
ספר מדהים שבזמנו נהניתי מכל רגע של קריאה בו והוא הותיר בי רשמים עזים.
Rasta (לפני 3 חודשים)
אמת, ספר מקסים. תודה!
קצר ולעניין (לפני 3 חודשים)
כאן אנחנו תמימי דעים... ביקורת מעולה לספר מעולה.
קצר ולעניין (לפני 3 חודשים)
כאן אנחנו תמימי דעים... ביקורת מעולה לספר מעולה.
Rasta (לפני 3 חודשים)
בהצלחה אירית! לא תתאכזבי.
שבוע טוב.
אירית (לפני 3 חודשים)
אחרי "שתהיי לי הסכין", הרומן המדהים של גרוסמן והיחיד שלו שקראתי, אנסה לחבב גם את הספר הזה, כי עד היום לא נוצרה ביני לבינו שום כימיה ...
שבוע טוב . ותודה.
Rasta (לפני 3 חודשים)
מחשבות - אמת.
גריפין - נחמד לי פה, תודה לך!
גריפין (לפני 3 חודשים)
ראסטה, אתה ממש פעיל לאחרונה.. נחמד :)
כתבת יפה ומעניין, תודה
מחשבות (לפני 3 חודשים)
ספר מקסים של גרוסמן, ולא היחיד.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ