ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 באוקטובר, 2014
ע"י StarryNight
ע"י StarryNight
"טוב, די. צריך הולך. סידורים תחופים. אולי פעם עוד נראה אותך. אולי כבר לא. אולי פעם תלך ברחוב, ואיזה ואיזה סבא נוח ניגש אליך אומר לך שלום. הכול יכול לקרות בעולם שלנו. הכי חשוב שהכרת את פליקס, ושאני היכרתי אותך."
גאוני !
ביקורת ראשונה... ואני, כרגיל, לחוצה או נבוכה, חוששת לעשות משהו לא נכון, לפשל, לאכזב. אני ילדה עם הרבה חרדות.
אל הספר היוצא דופן הזה הגעתי בדרך הכי צפויה בעולם. נתנו לי לקרא אותו לעבודת קיץ, אותו ואת "מומיק", עוד ספר מבית היוצר של דויד גרוסמן, אבל זה סיפור אחר, לביקורת אחרת.
לא התחשק לי לקרא את הספר הזה, אני לא אוהבת שאומרים לי לקרא ספרים. אני אוהבת לבחור אותם בעצמי, להבחין בזווית העין בקורבן הבא שלי, ולהסתער עליו ללא רחמים (דימוי לא מוצלח לקניית ספר). אבל לצערי ולעצרם של כול הכיתה שלי, אף אחד לא ממש שאל אותנו בנידון. אז, תקראו או תיכשלו.
כמובן שכול הילדים בכיתה שלי, שהספר האחרון שהם קראו הוא "האריה שאהב תות", הלכו מיד לסרט והתרברבו בפניי חבריהם איך הם הצליחו לסיים את מטלת הקיץ בלי שהם יצטרכו לקרא איזה ספר מפגר. (יצטרכו זה בט', בדקתי הרגע באינטנט !) אז בכול מקרה, אני וקבוצה קטנה מאוד המכונה "האינטילגנטים", הילדים שמבינים שסרט וספר הם אף פעם לא אותו דבר - שהחברים שבקבוצה הזאת הם אני ועוד שני ילדים - החליטו לקרא את הספר.
בהתחלה לא אהבתי את הספר, אפשר לומר שממש סבלתי ממנו והתפתתי להפסיק לקרא. הכתיבה של גרוסמן נראתה לי גסה ומשעממת, הוא משתמש בכתיבת תודעה, שלא חיבבתי מעולם, ובתיאורים שלו אין שמץ של עדינות. לקח לי מאה ועשרים עמודים בערך להבחין בקסם שבכתיבה שלו. הבנתי שהתיאורים הגסים שבספר הם הדרך המיוחדת שלו לתאר את המציאות. בלי טיפת ייפוי. התחלתי להעריץ את הסופר ואת הספר, לא לאהוב, להעריץ.
אני לא יכולה לומר שנשאבתי לספר, שייחלתי שהוא לא יגמר לעולם, אבל אני כן יכולה לומר שהכתיבה של גרוסמן מאוד מיוחדת ואמיתית, ושלא כול אחד יכול להתחבר אליה.
כוכב אחד יורד בגלל ההתחלה, שלפי דעתי הייתה צולעת מדי, אבל בסך הכול, ספר טוב מאוד.
ממליצה בחום למעל גיל 12
נ.ב - קיבלתי 100 בעבודה על הספר !
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
טימידו
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
כתבת מקסים. הצחקת אותי :-) תודה
|
|
|
זליג
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ובכל זאת...
[הספר היחידי שקראתי של דוד גרוסמן הוא "מישהו לרוץ איתו" (יש ילדים זיגזג הוא הבא בתור) אז מה שכתוב כאן הוא בעירבון מוגבל]
קודם כל יופי של ביקורת. (ולא כתבת על מומיק!) ובכל זאת הפריעה לי קצת הגסות בתיאורים במישהו לרוץ איתו. כלומר, כמובן שיש בזה משהו יפה ומיוחד, אבל יש עוד הרבה דרכים טובות לתאר את העולם בצורה כנה ואמיתית ובלי טיפת ייפוי, וחשוב להתבונן ולתאר את העולם מעוד כמה זוויות. (אה, ואם עוד לא קראת את מישהו לרוץ איתו אני ממליץ. מאוד.) |
|
|
רץ
(לפני 11 שנים)
יופי של סקירה התבונות נוגעת ורגישה
|
|
|
StarryNight
(לפני 11 שנים)
תודה רבה לכם :)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים)
תאמיני לי, הסקירה הראשונה שלך הרבה יותר טובה מהסקירה הראשונה שלי.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים)
ברכות לסקירה הראשונה.
הלך נהדר. כל הכבוד.
תמיד אני אומרת שהדרך להשניא ספר הוא להכניס אותו לתכנית הלימודים. אז מתברר שיש גם יוצאים מן הכלל. |
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
